רש"י על שבת ל״ו ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ל״ו ע״ב:ד׳ רש"י על שבת ל״ו ע״ב:ו׳ »

1 שבת פתח ↗

תָּא שְׁמַע מִדְּקָתָנֵי תְּרֵי בָבֵי בְּמַתְנִיתִין, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: חַמִּין אֲבָל לֹא תַּבְשִׁיל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים חַמִּין וְתַבְשִׁיל. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹטְלִין אֲבָל לֹא מַחֲזִירִין, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף מַחֲזִירִין. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא, לְשַׁהוֹת תְּנַן, הָכִי קָתָנֵי: כִּירָה שֶׁהִסִּיקוּהָ בְּקַשׁ וּבִגְבָבָא — מְשַׁהִין עָלֶיהָ תַּבְשִׁיל, בְּגֶפֶת וּבְעֵצִים — לֹא יְשַׁהֶא עַד שֶׁיִּגְרוֹף, אוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן אֵפֶר. וּמָה הֵן מְשַׁהִין? — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: חַמִּין, אֲבָל לֹא תַּבְשִׁיל. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חַמִּין וְתַבְשִׁיל. וְכִי הֵיכִי דִּפְלִיגִי בִּלְשַׁהוֹת, פְּלִיגִי נָמֵי בִּלְהַחֲזִיר, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נוֹטְלִין, אֲבָל לֹא מַחֲזִירִין, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אַף מַחֲזִירִין.

2 שבת פתח ↗

3 צל"ח פתח ↗

בד"ה פליגי נמי בלהחזיר את המותר לשהות כגון חמין לב"ש ותבשיל לב"ה. הנה הפליג רש"י פלוגתייהו מאוד דלב"ש אפי' חמין אסור להחזיר ולב"ה מותר להחזיר אפי' תבשיל ומנ"ל לרש"י ודלמא מתירין ב"ה החזרת חמין שאוסר ב"ש דב"ש נוטלין אבל לא מחזירין אחמין לחוד קאי דתבשיל היכי משכחת לה נוטלין כיון שאוסר השהיי' אלא ודאי אחמין לחוד קאי ודלמא על זה לחוד הוא דפליג ב"ה ואמר אף מחזירין וחמין מתיר להחזיר אבל לא תבשיל ומנ"ל לרש"י דב"ה מתיר אפי' החזרת תבשיל בשלמא אי מחזירין תנן א"כ מפורש ברישא כירה שהסיקוה בקש וגבבא מחזירין עליה תבשי' והה"ד בגפת גרוף. אבל ללישנא דלשהות תנן א"כ עכ"ל בסיכא דב"ה מתירין אפי' תבשיל. ורש"י הוכיח זה מלשון הגמ' דקאמר אי לשהות תנן ואי גרף אין וכו' ומכ"ש להחזיר משמע שאין שום חומרא בחזרה יותר מבשהי' רק שהוא כ"ש ועוד כיון שכבר כתבתי דאם להחזיר תנן גם תבשיל מותר להחזיר שכן התחיל כירה שהסיקוה בקש וכו' מחזירין עליה תבשיל ואם איתא דאם לשהות תנן אסור חזרת תבשיל לב"ה א"כ למה עשה נ"מ בין לישנא דלשהות ובין לישנא דלהחזיר רק לענין שהייה באינה גרופה והלא יש ג"כ נ"מ בחזרה של תבשיל בגרופה אלא ודאי דגם ללישנא דלשהות ג"כ מתירין ב"ה גם חזרת תבשיל ושפיר עולה פירש"י לפי הגמ' אלא שעל הגמ' גופא קשה מנ"ל להגמ' ללישנא דלשהות להתיר לב"ה גם חזרת תבשיל. ובני הבחור ישראל שי' אמר שהוכיח זה מלשון המשנה דקאמרי ב"ה אף מחזירין ולמה ליה למימר אף והוה ליה למימר ובה"א מחזירין אלא אתי למימר אף מחזירין כלומר כל מה שהותר השהיי' הותר החזרה שאף החזרה הוא כמו השהיי' או אף מוסיף על הנטילה שאף שהחזירה היא מותר כמו הנטילה וא"כ גם תבשיל מותר ונראה משום דמשנתנו אתי כר"י לקמן לכל הלשונות. ללישנא דלשהות תנן אתיא לגמרי כר"י ואי להחזיר תנן עכ"פ אתי' בהא כר"י בחמין ותבשיל ונוטלין ומחזירין וכיון דלר"י לא מצינו לב"ה שום חילוק בין חמין לתבשיל לשום דבר לכך אינו רוצה לחלק ביניהם גם לענין חזרה:

5 תרי בבי - בית שמאי אומרים חמין וכו' ותו תנא בבא אחריתי נוטלין ולא מחזירין:

6 ומה הן משהין - בגרוף וקטום:

7 פליגי נמי בלהחזיר - את המותר לשהות כגון חמין לבית שמאי וחמין ותבשיל לב"ה:

« רש"י על שבת ל״ו ע״ב:ד׳ רש"י על שבת ל״ו ע״ב:ו׳ »