רש"י על שבת כ״ח א:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת כ״ח ע״א:א׳ רש"י על שבת כ״ח ע״א:ג׳ »

1 שבת פתח ↗

וְאֵימָא: מַה לְּהַלָּן קְרָשִׁים, אַף כָּאן קְרָשִׁים! אָמַר קְרָא ״וְעָשִׂיתָ קְרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן״. מִשְׁכָּן קָרוּי מִשְׁכָּן, וְאֵין קְרָשִׁים קְרוּיִין מִשְׁכָּן. אֶלָּא מֵעַתָּה, ״וְעָשִׂיתָ מִכְסֶה לָאֹהֶל״ — הָכִי נָמֵי מִכְסֶה לָא אִיקְּרִי ״אֹהֶל״. אֶלָּא הָא דְּבָעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר: עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה מַהוּ שֶׁיִּטַּמֵּא בְּאֹהֶל הַמֵּת. הַשְׁתָּא עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה לָא מִטַּמֵּא, עוֹר בְּהֵמָה טְמֵאָה מִיבַּעְיָא?! — שָׁאנֵי הָתָם דַּהֲדַר אַהְדְּרֵיהּ קְרָא, דִּכְתִיב: ״וְנָשְׂאוּ אֶת יְרִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת אֹהֶל מוֹעֵד מִכְסֵהוּ וּמִכְסֵה הַתַּחַשׁ אֲשֶׁר עָלָיו״. מַקִּישׁ עֶלְיוֹן לְתַחְתּוֹן — מַה תַּחְתּוֹן קָרוּי ״אֹהֶל״, אַף עֶלְיוֹן קָרוּי ״אֹהֶל״.

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרוש על התורה פתח ↗

1054 כמו שנאמר שמות כו, ו "והיה המשכן אחד", ו"ומשכן איקרי 'אהל', דכתיב שמות מ, ב 'את משכן אהל מועד'" לשון רש"י שבת כח.. ונראה שלא בחינם רמז למשכן, אלא כוונתו לרמוז שסוד המשכן הוא המשכת מעמד הר סיני, וכפי שהשריש הרמב"ן ר"פ תרומה שמות כה, א: "סוד המשכן הוא שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני, שוכן עליו בנסתר, וכמו שנאמר שם שמות כד, טז 'וישכן כבוד ה' על הר סיני'. וכתיב דברים ה, כא 'הן הראנו ה' אלקינו את כבודו ואת גדלו', כן כתוב במשכן שמות מ, לד 'וכבוד ה' מלא את המשכן'... והיה במשכן תמיד עם ישראל הכבוד שנראה להם בהר סיני". וראה בספר זאב יטרף, ראש השנה, פרק י עמודים מז-מח שהביא את דברי המהר"ל האלו, וביארם.

3 שבת פתח ↗

4 שבת פתח ↗

5 שבת פתח ↗

1 אף כאן קרשים - ואימא דעץ נמי איקרי אהל:

2 משכן קרוי משכן - כגון עשר יריעות שש משזר ומשכן איקרי אהל דכתיב שמות לט את משכן אהל מועד:

3 הכי נמי - דמכסה עורות לאו אהל ולענין טומאה נמי לא מקבל:

4 השתא עור בהמה טהורה - כגון אילים מאדמים:

5 מה תחתון - עשתי עשרה יריעות עזים לאהל על המשכן דמשכן היינו עשר יריעות המחוברות בקרסי זהב מלמעלה מהן אהל יריעות עזים ולמעלה מהן מכסה העורות:

« רש"י על שבת כ״ח ע״א:א׳ רש"י על שבת כ״ח ע״א:ג׳ »