רש"י על שבת כ״ה ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת כ״ה ע״ב:ב׳ רש"י על שבת כ״ה ע״ב:ד׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נר מצוה פתח ↗

190 ונר שבת נתקן בשביל שלום, שאמרו שבת כה: "'ותזנח משלום נפשי' איכה ג, יז... זו הדלקת נר בשבת", ופירש רש"י שם "במקום שאין נר, אין שלום, שהולך ונכשל והולך באפילה". ובח"א שם א, ח. כתב: "ויש לך לדעת, כי אין נקרא שלום רק האור בלבד, מפני שהוא נותן הבדל בין הדברים, וזהו השלום כאשר יש הבדל בין הדברים. כי כאשר נקרא החושך 'ערב', מפני שבחושך הדברים הם מעורבים, ואין ניכר זה בפני זה, והם מעורבים יחד. והאור נקרא 'בוקר', שעל ידי האור יש ביקור בין הדברים בין זה לזה. וכאשר יש בקור בין דבר לדבר הוא השלום, אשר הוא בין הדברים ואין אחד נכנס ומתערב בחבירו, רק כל אחד בפני עצמו. ולפיכך נקרא נר שבת 'שלום'". ושם מאריך בזה. והמחבר באור"ח סימן רסג, ס"ג כתב: "אם אין ידו משגת לקנות נר לשבת ונר לחנוכה, נר שבת קודם, משום שלום הבית, דאין שלום בבית בלא נר".

2 שבת פתח ↗

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר כּוּ׳: מַאי טַעְמָא? אָמַר רָבָא: מִתּוֹךְ שֶׁרֵיחוֹ רַע גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַנִּיחֶנָּה וְיֵצֵא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְיֵצֵא! אֲמַר לֵיהּ: שֶׁאֲנִי אוֹמֵר הַדְלָקַת נֵר בְּשַׁבָּת חוֹבָה. דְּאָמַר רַב נַחְמָן בַּר רַב זַבְדָּא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב נַחְמָן בַּר רָבָא אָמַר רַב: הַדְלָקַת נֵר בְּשַׁבָּת חוֹבָה, רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִם בְּחַמִּין עַרְבִית, רְשׁוּת. וַאֲנִי אוֹמֵר: מִצְוָה.

3 תוספות יום טוב על משנה שבת פתח ↗

אין מדליקין לא בלכש וכו'. פי' הר"ב א"נ שמא יניח הנר ויצא ואנן קי"ל דנר של שבת חובה. גמ'. ובפירוש הרמב"ם כתוב מצוה ונראה שהוא ט"ס. וכן בחיבורו רפ"ה כ' חובה וביאר ואמר שאינו רשות בידו להדליק ושלא להדליק ולא מצוה שאינו חייב לרדוף אחריה אלא חובה וחייב לרדוף אחרי' שיעשנה * וז"ל רש"י דף כ"ה ע"ב חובה. כבוד שבת הוא שאין סעודה חשובה אלא במקום אור כעין יממא בפ' בתרא דיומא ע"ה ב' ע"כ. והכי אמרינן התם ותזנח משלום נפשי איכה ג׳:י״ז א"ר אבהו זו הדלקת נר בשבת ופירש"י הדלקת נר בשבת שלא ה"ל ממה להדליק ובמקום שאין נר אין שלום שהולך ונכשל והולך באפילה ע"כ:

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על באר הגולה פתח ↗

61 שבת כה: "הדלקת נר שבת חובה", ופירש רש"י שם "חובה - כבוד שבת הוא, שאין סעודה חשובה אלא במקום אור כעין יממא, בפרק בתרא דיומא עה:". ושם ביומא אמרו "האי מאן דאית ליה סעודתא, לא לאכליה אלא... כעין יממא", ופירש רש"י שם "באור אבוקה". וצרף לכאן את דברי הרמב"ם בהלכות שבת פ"ל ה"ה שכתב: "ויהיה נר דלוק ושלחן ערוך... שכל אלו לכבוד שבת הן". אמנם שם בפ"ה ה"א כתב "הדלקת נר בשבת... בכלל עונג שבת". הרי שפעם תלה את הנר בכבוד שבת, ופעם בעונג שבת. וכתב על כך בערוך השלחן אור"ח סימן רסג סעיף ב בזה"ל: "וצריך לומר דתרוייהו איתניהו, דבמקום שאוכלין, הוא מכבוד שבת. ובשאר חדרים הוה מעונג שבת, שלא יכשל בהליכתו שם". וראה בשמירת שבת כהלכתה פמ"ג סק"ו.

4 שבת פתח ↗

3 הדלקת נר בשבת. שלא היה לו ממה להדליק ובמקום שאין נר אין שלום שהולך ונכשל והולך באפילה:

4 ויצא - מאי איכפת לן:

5 חובה - כבוד שבת הוא שאין סעודה חשובה אלא במקום אור כעין יממא בפרק בתרא דיומא דף עה::

6 רחיצת ידים ורגלים - ערבית ליל שבת:

« רש"י על שבת כ״ה ע״ב:ב׳ רש"י על שבת כ״ה ע״ב:ד׳ »