רש"י על שבת כ״ג א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת כ״ג ע״א:ה׳ רש"י על שבת כ״ג ע״א:ז׳ »

1 פרי מגדים על אורח חיים פתח ↗

ואינו עט״ז רש״י שבת כ״ג א׳ שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינה ועב״ח והט״ז פי׳ מלת עדיין ל״ד ואפשר עדיין היינו כל הלילה אע״פ שידליק בליל ב׳ דל״ת דלא יברך בראשון שהחיינו ויברך ליל ב׳ שהחיינו קמ״ל מיד מברך שהחיינו ובליל ב׳ לא יברך שהחיינו. וצ״ע דא״כ מאי או ליושב בספינה:

2 שבת פתח ↗

אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: הַמַּדְלִיק נֵר שֶׁל חֲנוּכָּה צָרִיךְ לְבָרֵךְ. וְרַב יִרְמְיָה אָמַר: הָרוֹאֶה נֵר שֶׁל חֲנוּכָּה צָרִיךְ לְבָרֵךְ. אָמַר רַב יְהוּדָה: יוֹם רִאשׁוֹן, הָרוֹאֶה מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם, וּמַדְלִיק מְבָרֵךְ שָׁלֹשׁ. מִכָּאן וְאֵילָךְ, מַדְלִיק מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם, וְרוֹאֶה מְבָרֵךְ אַחַת. מַאי מְמַעֵט? מְמַעֵט זְמַן: וְנִימְעוֹט נֵס! — נֵס כׇּל יוֹמֵי אִיתֵיהּ.

3 שבת פתח ↗

4 כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים פתח ↗

ך סעיף ב' מליל א' ואילך מברך ב' להדליק ושעשה נסים שהרי כל שמונה הדליקו מן הפך אבל זמן משהגיענו להתחלת זמן הגיענו. רש"י שבת כ"ג ע"א. ופי' דבריו שלענין זמן אנו מברכין לו ית' שנתן לנו חיות עד זמן שנעשה בו הנס והיינו שנתן לנו חיות שנה תמימה על העבר אבל מיום ליום אף שנתוסף הנס אין שייך לברך על נתינת חיות יום נוסף אלא די בתחנת הזמן. ט"ז סק"א. והמאמ"ר או' ג' כתב דזה דומה לזמן שאומרים ביו"ט של פסח דסגי לכל הימים ואין חוזרין ומברכין זמן ביו"ט אחרון לפי שאינו יו"ט בפ"ע וה"נ כל ח' ימי חנוכה שם יו"ט אחד הם משא"כ ברכת הנס שראוי לברך אותה ליתן שבח והודאה על הנס שהיה מתחדש בכל יום יעו"ש:

6 הרואה - העובר בשוק ורואה באחד החצרות דולק ומצאתי בשם רבינו יצחק בן יהודה שאמר משם רבינו יעקב דלא הוזקקה ברכה זו אלא למי שלא הדליק בביתו עדיין או ליושב בספינ':

7 הרואה מברך שתים - שעשה נסים ושהחיינו שאין עליו לברך להדליק דהא לא אדליק איהו:

8 מאי ממעט - המדליק בשאר ימים איזו מן השלש ממעט:

9 כל יומי איתיה - שהרי כל שמנה הדליקו מן הפך אבל זמן משהגיענו להתחלת זמן הגיענו:

« רש"י על שבת כ״ג ע״א:ה׳ רש"י על שבת כ״ג ע״א:ז׳ »