רש"י על שבת כ״ב א:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת כ״ב ע״א:ו׳ רש"י על שבת כ״ב ע״ב:א׳ »

1 שבת פתח ↗

יָתֵיב הָהוּא מֵרַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה וְיָתֵיב וְקָאָמַר: טַעְמָא דְרַב מִשּׁוּם בִּיזּוּי מִצְוָה. אֲמַר לְהוּ: לָא תְּצִיתוּ לֵיהּ, טַעְמֵיהּ דְּרַב מִשּׁוּם דְּקָא מַכְחִישׁ מִצְוָה. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּקָא מַדְלֵיק מִשְּׁרָגָא לִשְׁרָגָא: מַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם בִּיזּוּי מִצְוָה — מִשְּׁרָגָא לִשְׁרָגָא מַדְלֵיק. מַאן דְּאָמַר מִשּׁוּם אַכְחוֹשֵׁי מִצְוָה — מִשְּׁרָגָא לִשְׁרָגָא נָמֵי אָסוּר.

2 שבת פתח ↗

3 שבת פתח ↗

1 טעמא דרב - מנר לנר משום ביזוי מצוה שמדליק קיסם שאינה מן המצוה מנר של מצוה וממנו מדליק השאר:

2 אכחושי - דמיחזי כמאן דשקיל נהורא ושואב קצת מלחלוחית שמנו:

3 משרגא לשרגא - מביא נר אצל נר ושתיהן של מצוה ולא בקיסם:

« רש"י על שבת כ״ב ע״א:ו׳ רש"י על שבת כ״ב ע״ב:א׳ »