רש"י על שבת כ׳ ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת כ׳ ע״ב:ו׳ רש"י על שבת כ׳ ע״ב:ח׳ »

1 שבת פתח ↗

וְלֹא בְּחוֹסֶן. אָמַר רַב יוֹסֵף: נְעוֹרֶת שֶׁל פִּשְׁתָּן. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָכְתִיב ״וְהָיָה הֶחָסוֹן לִנְעוֹרֶת״, מִכְּלָל דְּחוֹסֶן לָאו נְעוֹרֶת הוּא! אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: כִּיתָּנָא דִּדְיִיק וְלָא נְפִיץ.

2 מהר"ם על שבת פתח ↗

ברש"י ד"ה כיתנא דדייק ולא נפיץ ונעורת הוא הדק שבו כצ"ל ד"ל דחוסן הוא הפשתן דדייק ולא נפיץ ונעורת הוא הדק שמנפצין מן החוסן והכי קאמר קרא וכו' והא דנקט קרא והיה החסון וגו' שהוא הפשתן שאינו נפוץ ולא נקט קרא הפשתן הנפוץ ר"ל דלענין חוזק הפשתן שאינו נפוץ הוא חזק יותר מהנפוץ אלא שהנפוץ הוא רך ויפה יותר וקרא לא קפיד כי אם אחוזק:

1 והיה החסון לנעורת - אלמא חסון לאו נעורת הוא:

2 כיתנא דדייק ולא נפיץ - דכיון דלא נפיץ אין שמן נמשך אחריו נפיץ קרפר"י לפורר ונעורת מן הדק שבו והכי קאמר קרא פשתן החזק יהפך לנעורת כלומר הגבור יהיה חלש:

2 ברית משה פתח ↗

המנפץ לו כו'. רבינו לא מפ' דמה הוא מנפץ ובאמת יש פלוגתא בזה דרש"י שבת ע"ג ע"א ד"ה המנפצו כתב וז"ל קרפי"ר בלע"ז ובדף כ' ע"ב שם ד"ה כיתנא ד"ק ולא נפיץ כתב וז"ל נפיץ קרפר"י ונעורת מן הדק שבו כו' ומפ' המרש"ל ומו"ה אייזיק שטיין בביאורם כאן את רש"י דדף כ' וז"ל המנפץ פי' שמנער צמר או פשתן מן הדק שבו רש"י בריש פ' במה מדליקין עכ"ל והרמב"ם בפ" המשניות פ"ז שם מפ' וז"ל מנפצו בשבט כמו חובטו והמאירי שם מפ' וז"ל המנפצו במסרקות של ברזל ונקרי קרמינ"ר עכ"ל ולפמ"ש בביאורם בכוונת רש"י נראה דרש"י לא חולק על הרמב"ם והמאירי כיון די"ל דכוונת רש"י שמנער מן הדק שבו או ע"י חבטה בשבט או ע"י מסרקות של ברזל אבל המתרגם בש"ס ווילנא כתב על רש"י דדף ע"ג וז"ל המנפצו קרפי"ר בלע"ז בב"ק צ"ג ע"ב ד"ה נפציה פי' ביד ובל"א צופפען כו' ועל רש"י דדף כ' כתב נפוץ קרפ"י געצופפטע ליינוואנד עכ"ל נראה מהמתרגם שרש"י מפ' מנפץ שמנער ביד מהדק שבו דהיינו ע"י צופפען ולא ע"י חבטה בשבט או במסרק ונ"ל שאמת אתו כיון דבב"ק שם עמ"ש רבא הא דנפציה נפיצי הא דסרקיה סרוקי פרש"י וז"ל נפציה ביד ירפ"ר בלע"ז ולא הוי שינוי כולי האי ועל סרקיה מפ' במסרק אכ"מ מרש"י דב"ק דמפ' מנפץ ביד, ובאמת מגמ' דב"ק ק"ל על המאירי דהיכי מפ' מנפץ במסרקות של ברזל הא מרבא שם מוכח דמנפץ לא ע"י מסרק היא דמדקאמר הא דנפציה נפוצי הא דסרקי' סרוקי וגם על הברטנורה פ"ז מ"ב דשבת ק"ל דמפ' המנפצו וז"ל חובטו בשבט א"נ סרקו במסרק נראה דהברטנורה מפ' כפירושו של הרמב"ם או כהמאירי הא מגמ' דב"ק מוכח דלא כהמאירי וגם מהתו' שם ד"ה הא דחווריה נראה בפי' דגכ"ס דניפוץ וסירוק תרי גווני מלאכות הן וזה באמת קושיא גדולה על המאירי והברטנורה אם לא שנאמר דהם לא מפ' דסרקיה סרוקי דרבא כמו שמפ' רש"י במסרק אלא מפרשו לשון צבע וכ"נ מהרשב"א בב"ק שם שמפ' כן אבל הרמב"ם י"ל דמפ' הא דסרקיה סרוקי כמו שמפ' רש"י וא"כ י"ל דבאמת מחמת הגמ' דב"ק מפ' הרמב"ם מנפץ חובטו בשבט ולא כמו שמפ' המאירי כמובן. ועי' בהרמב"ם הל' גזילה פ"ב הלי"ב ובלח"מ שם שכ' דהרמב"ם מפ' היפך מרש"י שמפ' דנפוצי לא הוי שינוי והרמב"ם מפ' דהוי שינוי ול"כ הלח"מ שום טעם ע"ז דבמה פליגי אבל לי"נ בס"ד די"ל דהרמב"ם לשיטתו דמפ' המנפץ ע"י חבטה בשבט ולא ביד עכ"ס דמנפץ הוי שינוי אבל רש"י כיון דסובר דפירושא דמנפץ ביד עכ"ס דלא הוי שינוי עי' בלח"מ היטב ותבין, מוכח מהנ"ל דיש פלוגתא בפירושא דמנפץ רש"י סובר ביד והרמב"ם סובר בשבט והמאירי סובר במסרק והברטנורה תפס כתרווייהו וא"כ ק"ל על רבינו דמדוע לא מפ' על מנפץ כלום:

« רש"י על שבת כ׳ ע״ב:ו׳ רש"י על שבת כ׳ ע״ב:ח׳ »