רש"י על שבת י״ח ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת י״ח ע״ב:א׳ רש"י על שבת י״ח ע״ב:ג׳ »

1 תוספתא כפשוטה על שבת פתח ↗

ותרמוסין ועססיות. בשאר הנוסחאות הסדר הוא: עססיות ותורמוסין. וכ"ה בירושלמי ובבבלי. וכן בס' יחוסי תנאים ואמוראים סוף ערך בייתוס הוצ' הרי"ל פישמן, עמ' 33: גרסי' בתוספתא דשבת פ' לא תמלא אשה קדירה עססיות. אבל בס' העתים, עמ' 29, מעתיק בשם הרי"ף מהדו"ק: דת"ר לא תמלא אשה קדירה תורמוסין ועססיות. ואשר לטיבן פירש"י י"ח ב': מיני קטניות וצריכין בישול יותר. ועיין מ"ש לעיל ח"א, עמ' 361, על תורמסין. ולא נתברר בדיוק מהו עססיות, עיין מ"ש ר"ע לעף בפלורה ח"ב, עמ' 456 ואילך. והגאונים כתבו אוה"ג, התשובות, עמ' 13: עססיות ממיני קטניות שגדלין בארץ ישראל ומבשלין אתהן והם רגילין בהן וכו' אבל בארצנו אין מצויין כל עיקר. ועיין תשה"ג אסף ח"ב ירושלים תרפ"ט, עמ' 155.ומתוך מקומה של הברייתא כאן, וכן מן הסיפא כאן, משמע כפירש"י הנ"ל שהקיטניות הללו צריכים בישול רב וגזרו עליהם במיוחד. אבל הר"מ פ"ג מה' שבת הי"ב כתב: מפני שאינן צריכים בישול הרבה, ודעתו עליהן לאוכלן לאלתר. וכן מביא המאירי בשם יש מפרשים. ברם הרשב"א י"ח ב' הכריע כפירש"י עיי"ש. וכן פירש בבעל המאור רפ"ג ד"ה ואם תשאל.

2 דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שבת פתח ↗

מותר להתחיל מלאכה בע"ש אע"פ שהיא נגמרת מאליה בשבת שלא נאסר עלינו לעשות מלאכה אלא בעצמו של יום אבל כשתעשה המלאכה מעצמה בשבת מותר לנו ליהנות במה שנעשה בשבת מאליו. כתב רבינו מהתירא דלהתחיל מע"ש מותר להתחיל ומהתירא דהנאה בשבת מותר לנו ליהנות וכו' דמלאכה שנעשית בהתר לא מצינו אף מדרבנן לאסור ליהנות דגם במבשל לחולה בשבת דאסור לבריא משום שמא ירבה בשבילו ובשוחט לחולה דלא שייך שמא ירבה מותר לבריא וכמ"ש רבינו בפ"ב לעיל ודעת רש"י במס' ביצה דף כ"ד ע"ב בנכרי שהביא דורן לישראל לערב אסור כדי שיעשו וכתב משום שלא יהנה ממלאכת שבת עיי"ש ואף דשם נעשה בהתר ויותר הוי כממילא להישראל שכאן עכ"פ הישראל הגורם שיעשה בשבת ושם הכל ע"י הנכרי. ובתוספות שם בד"ה ולערב הקשו לרש"י ממבשל בשבת בשוגג דיאכל ולא אמרינן שלא יהנה ממלאכת שבת עיי"ש ולכאורה יקשה לרש"י גם כן דמ"ש מהנאמרים בפירקין ומפורשים בגמ' ולב"ה מותר אף שנעשה ע"י ישראל מע"ש ולכאורה כמ"ש ע"י הגוי בלי אמירת הישראל הוי ממילא ביותר דלא הוי הישראל אף גורם: אמנם שם כתבתי דמבשוגג שהקשו בתוספות יש לומר בשוגג לא שייך נהנה ממלאכת שבת דבשבת רק העשיה אסורה ובנעשה ממילא מותר ובשוגג דלא יחשב העשיה לאיסורא וא"כ לא שייך נהנה ממלאכת שבת והאי דצריך שימתין כדי שיעשה משום שלא יהנה וכו' הנה בלאו הכי יקשה כיון דמהתורה מעשה שבת במזיד מותר היא קודש ואין מעשיה קודש ומדרבנן רק משום קנסא ומנ"ל לומר בנעשה ע"י נכרי בהתר שלא יהנה וכו' מאי דלא מצינו מדאורייתא ולא בדאורייתא בחומרא מדרבנן נאמר טעמא אחרינא וי"ל דהנה בתוספות כתבו דגזרו כשעושה בשביל ישראל שלא יאמר לו הישראל בעצמו עיי"ש ולכאורה הוי גזירה לגזירה דאמירה לנכרי שבות ולרש"י י"ל דהנה בטעמא דאמירה לנכרי ג"כ כדעת הסוברים שליחות לנכרי לחומרא ואם כן י"ל לדעת הסוברים זכיה מטעם שליחות ורש"י ס"ל כן במסכת פסחים וי"ב ואם כן יש מקום לומר זכיה לנכרי לישראל לחומרא גם כן ולא שייך לומר דאיסורא לא ניחא ליה דלזכי כדאמרינן במס' ב"מ בפרק השואל דהרי אנו חוששין כמ"ש בתוספות שמא יאמר לו ולרש"י ביותר שלא יאמר לו רק כיון שיהיה נהנה במלאכת שבת הוי לזכיה לו וגם אם נאמר דמותר יהיה ודאי ניח"ל ולזכיה לו ומשו"ה בשביל ישראל אסור שלא יהנה אבל בכה"ג דידן דנעשה מע"ש ובשבת ממילא לא שייך לכו"ע שלא יהנה וכו' ומותר ליהנות מהנעשה ממילא: והנה שלא יהיה נהנה בעשה מע"ש לא מצינו אף לבית שמאי לומר כן וכתבו רבינו דלא נאמר מדמצינו בשביל ישראל אסור מטעם דמדרבנן אסור ליהנות ממלאכת שבת ובית הלל המתיר רק ליהנות אחר זה בכדי שיעשה רק דמותר להתחיל מע"ש דכמ"ש יותר מסתבר להתיר ע"י נכרי בשביל ישראל אבל באמת כמ"ש אף לרש"י לא הוי מטעם איסור הנאה רק משום חשש שליחות ולתוס' משום שלא יאמרו לו ואם כן לא לחינם הוסיף רבינו לומר מותר ליהנות וכו' ועי' ברש"י שבת י"ח ע"ב בד"ה בכדי שיעשה עיי"ש שם צ"ל דפי' דקנסו בהנאה שלא יהנה ועי' בר"ן בפ' כירה בעבר ושכח עיי"ש ובירושלמי כירה מ"א דאי' גם כן שלא יהנה עיי"ש. ועיין בירושלמי ובמכילתא למוד אחר דמותר לעשות מע"ש לשבת ועי' בקרית ספר למבי"ט:

3 שבת פתח ↗

מַאן תְּנָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנַן: לֹא תְּמַלֵּא אִשָּׁה קְדֵרָה עֲסָסִיּוֹת וְתוּרְמְסִין וְתַנִּיחַ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, וְאִם נְתָנָן — לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֲסוּרִין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: לֹא יְמַלֵּא נַחְתּוֹם חָבִית שֶׁל מַיִם וְיַנִּיחַ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה, וְאִם עָשָׂה כֵּן — לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֲסוּרִין בִּכְדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ. לֵימָא בֵּית שַׁמַּאי הִיא וְלָא בֵּית הִלֵּל? אֲפִילּוּ תֵּימָא בֵּית הִלֵּל, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יְחַתֶּה בַּגֶּחָלִים.

1 עססיות ותורמסין - מיני קטניות וצריכין בישול יותר:

2 בכדי שיעשו - כדי שלא יהנה ממלאכת שבת:

3 יחתה בגחלים - למהר בישולן:

« רש"י על שבת י״ח ע״ב:א׳ רש"י על שבת י״ח ע״ב:ג׳ »