רש"י על שבת קנ״ז א

1 אין מבקעין עצים מן הקורות - סואר של הקורות המוקצות וסדורות לבנין:

2 ולא מן קורה - הישנה שנשברה היום ומהשתא להסקה קיימא ואפ"ה אסור הואיל ובין השמשות לא איתכן להכי:

3 מתחילין - להסיק בערימת התבן קא סלקא דעתך בתיבנא סריא דסתמיה להסקה:

4 אבל לא בעצים שבמוקצה - שהניחם ברחבה שאחורי ביתו והקצם לימות הסתיו. מוקצה רחבה שאחורי בתים שהקצה אחורי ביתו להכניס שם דבר לאוצר:

5 בארזי ואשוחי - ארז זכר וארז נקבה שעומדין לבנין:

6 משקין - אורחא דמילתא נקט משום סירכא דמשכא שתהא נוחה להפשיט:

7 מדבריות - שרועות באפר תמיד ולנות בתוך התחום:

8 סתמא אחרינא - בית הלל חשיב כסתמא:

9 כל הכלים ניטלין - ואפי' מלאכתן לאיסור ורבי שמעון היא:

10 חוץ מן המסר הגדול - מגירה שהיא לאומנין לקוץ בה עצים ומוקצה מחמת חסרון כיס הוא שלא ישתברו חריצים שהוא עשוי כסכין מלא פגימות:

11 ויתד של מחרישה - החופר את הקרקע קולטר"א בלע"ז:

12 מתני' מפירין - בעל לאשתו:

13 ונשאלין - לחכם:

14 שהן לצורך השבת - כגון שנדר שלא לאכול היום:

15 ופוקקין את המאור - כרבנן דאמרי לעיל שבת דף קכה: פוקקין פקק החלון:

16 ומודדין את המקוה - במדה שיהא שם עמוק שלש אמות מים ורוחב אמה על אמה:

17 ואת המטלית - שתהא שלש על שלש אצבעות כגון אם היתה טמאה ונגעה בטהרות:

18 בטפיח - פך של חרס וחבירו בפי"ז דף קכה: זמורה שהיא קשורה בטפיח ממלאין בה בשבת:

19 מקידה - כלי חרס:

20 לידע אם יש בגיגית פותח טפח - בגמרא מפרש לה:

21 ומודדין - להתלמד על דבר הוראה:

22 וקושרין - קשר שאינו של קיימא אפילו לכתחילה:

23 גמ' איבעיא להו הפרה - דמתניתין בין לצורך בין שלא לצורך השבת דגבי הפרה ביום שמעו כתיב במדבר ל׳:ו׳ ואם לא מיפר האידנא שוב אינו מיפר:

24 ושאלה לצורך אין שלא לצורך לא - דיכול לישאל למחר ומשום הכי מפליג להו מהדדי ולא קתני מפירין ונשאלין לנדרים שהן לצורך השבת דלא קאי לצורך אלא אשאלה:

25 בית דין - חכם:

26 הכי גרסי' ל"א איבעיא להו במסכת נדרים דף עז. לצורך אתרוייהו קאי - אהפרה ואשאלה אבל הפרה שלא לצורך לא אלמא הפרת נדרים מעת לעת וזה ששמע בשבת יכול להפר משתחשך בתוך מעת לעת של שמיעה הלכך שלא לצורך לא שרינן בשבת:

27 כל היום - עד שתחשך ותו לא ואפילו שמע סמוך לחשיכה הלכך אפי' שלא לצורך שאם לא יפר עכשיו לא יפר עוד:

28 לצורך השבת - אלמא הפרת נדרים מעת לעת של שמיעה הלכך שלא לצורך לא מדלא שרי אלא לצורך:

29 להקל ולהחמיר - כלומר פעמים שיש שהות גדול ופעמים שאינו אלא מעט:

30 איבעיא להו - הא דקתני נשאלין לנדרים שהן לצורך:

31 כשלא היה לו פנאי - לשאל. מערב שבת קאמר או אפילו כשהיה לו פנאי:

32 הילקטי קטנה - שביל קטן בין שני בתים: