רש"י על שבת קמ״ח ב

1 ואתי לידי סחיטה - ודקאמר במסכת ביצה ניפרוס סודרא עלויה כו' התם בדבר יבש קא מיירי:

2 בנכתמא - כיסוי:

3 זימנין דמיפסק כו' - כיון דמצרכת ליה כיסוי קטר ליה בכד וזימנין דמיפסק ואתי למקטריה והיא קשר של קיימא דאסור מדאורייתא:

4 אין מספקין - כף אל כף משום אבל:

5 מטפחין - על הלב:

6 מרקדין - לשמחה וטעמא מפרש במסכת ביצה שמא יתקן כלי שיר:

7 אפומא דלחייא - לפי שאין ניכר כל כך בין מבוי לרה"ר:

8 ואתי לאתויי - חפץ המתגלגל תוך ד' אמות: ומגנדר חצביהן ומייתין ליה ל"ג:

9 בשבת הוא דאסור - לומר הלויני משום מכתב:

10 הא בחול שרי - ולא חיישינן לרבית ואף על גב דבלשון הלואה קאמר ליה:

11 באתרא דקיץ דמייהו - דככרות לא אתי לידי רבית שאם יוקירו יתן דמיהן:

12 לא ניתנה ליתבע - בב"ד שאין ב"ד נזקקין לה לעולם:

13 בדינא ודיינא - לא לבא לדין ולא לברור דיין ולהטריח את עצמו:

14 השוחט את הפרה וחילקה בראש השנה - של מוצאי שביעית ללוקחים ובהקפה וקיי"ל שביעית משמטת בסופה דכתיב מקץ:

15 אם היה חדש - אלול מעובר ועשו ראש השנה שני ימים משמט דיום טוב ראשון של סוף שביעית היה ונמצאת זו הלואת שביעית ואם לאו הויא לה הלואת מוצאי שביעית ואינו משמט:

16 ל"ג אי אמרת בשלמא כו' ה"ג ואם לא ניתנה ליתבע מאי משמט הואיל ואין ב"ד נזקקין לכופו שמוטה היא ועומדת:

17 דחול הוא - שהרי חדש מעובר ולא הוי יו"ט עד למחר הלכך אי לאו דשביעית הוא הוה גבי:

18 אם לאו אינו משמט - אלמא ניתנה ליתבע ומשני מאי אינו משמט דאי יהיב ליה שקיל:

19 מכלל דרישא אי יהיב ליה לא שקיל - בתמיה:

20 רישא - דהלואת שביעית היא אי נמי יהיב ליה לוה צריך למימר ליה מלוה משמט אני:

21 ואם אמר - לוה אעפ"כ איני חפץ שישמטו יקבל ממנו:

22 דבר השמטה - אפילו מקבל חובו יזכיר לו שמיטה בדבורו:

23 שקיל משכונא - בשעת הלואה מהלואת יו"ט:

24 מערים איערומי - לאחר י"ט לוקח ממנו שום חפץ ומעכבו:

25 פסחו בשבת - אם חל י"ד בשבת:

26 וחגיגתו ביו"ט - ביום הקרבתה מותר להקדיש ואע"ג דתנן אלו הן משום שבות אין מקדישין הני כיון דהקרבתן דוחה קדושתן דוחה:

27 בממנה אחרים עמו - כדכתיב שמות יב ד במכסת נפשות:

28 על פסחו - שהיה קדוש ועומד מאתמול:

29 אקדושי - מקדיש ליה רועה מע"ש שהרי יודע שזה סומך עליו:

30 עילוי - מעלה בעלמא שיקדישו בעלים:

31 הא - דקתני אין מקדישין בחובות שאין קבוע להן זמן קאי שאין הקרבתן דוחה שבת:

32 מתני' פרפרותיו - מיני מעדנים:

33 אבל לא מן הכתב - אם כתב מע"ש כך וכך אורחים פלוני ופלוני זמנתי כדי שלא ישכחם לא יקרא באותו כתב בשבת ובגמ' מפרש טעמא:

34 מפיס - לשון פייס מטיל פייס לחלק מי מגיע כל מנה ומנה:

35 ובלבד שלא יתכוין לעשות כו' - שיהו המנות שוות ולא תהא אחת גדולה ואחת קטנה לזכות בגדולה הזוכה ע"פ הגורל והמתחייב ע"פ הגורל לקטנה יטלנה ובגמ' מפרש טעמא:

36 חלשים - גורלות:

37 על הקדשים - בין הכהנים:

38 אבל לא על המנות - בגמרא מפרש: