רש"י על שבת קל״ט ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קל״ט ע״ב:ג׳ רש"י על שבת קל״ט ע״ב:ה׳ »

1 פרי מגדים על אורח חיים פתח ↗

והוי יודע שאני מסופק אם היוצא בטלית כלאים בשבת די״ל דחייב כרת וסקילה שאין דרך מלבוש דאסור הוא ועיין רש״י שבת קל״ט ב׳ ד״ה חייב דאין מצוייצת כלל לבושיה הוא והוכרח לזה דאל״כ לא תקשה מידי דילמא חייב משום הטלית אלא מדאמר רב הונא בטלית שאין מצוייצת כהלכתה הא שאין מצוייצת כלל פטור וא״ל דילמא רבותא שאין כהלכתה ול״ת לר׳ ישמעאל קיים ג׳ מצות וידחה עשה לל״ת דו״א והתם הטעם כר״י שבמרדכי עט״ז ומ״א ח׳ דבשבת הותר מ״ה עכ״פ מה שאין כן בכלאים ועמ״ש בפתיחה והבן:

2 שבת פתח ↗

מַאי שְׁנָא מִדְּרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: הַיּוֹצֵא בְּטַלִּית שֶׁאֵינָהּ מְצוּיֶּיצֶת כְּהִילְכָתָהּ בְּשַׁבָּת — חַיָּיב חַטָּאת! צִיצִית לְגַבֵּי טַלִּית — חֲשִׁיבִי, וְלָא בָּטְלִי. הָנֵי לָא חֲשִׁיבִי, וּבָטְלִי.

2 ערוך השולחן פתח ↗

ציצית אינם כתפילין, ששתי מצות הם: של יד לבד ושל ראש לבד, ואין מעכבין זה את זה. ואם הניח אחד מהם – קיים מצוה. אבל ציצית – כל הארבע ציצית מצוה אחת היא. ומעכבין זה את זה, שאם חסרה אחת מהציצית או נפסלה – כולן בטלות. ואם לבש טלית בשלוש ציצית, לא לבד שלא קיים מצוה אלא גם עשה עבירה, שנושא טלית בת ארבע כנפות בלא ציצית. והיוצא בטלית כזה בשבת לרשות הרבים – חייב חטאת, משום דהציצית הנותרים הוה משוי. ואינם בטלים להבגד כשארי קשורים התלוים בבגד, דבטלי כמו שכתבתי בסימן ש"א, דציצית חשיבי ולא בטלי שבת קלט ב, כיון דדעתו להשלים עליהם ולתקנן. ולכן אם נפסלו כולן לגמרי, באופן שבדעתו לעשות כולם חדשים – בטלים להבגד. ואינו חייב חטאת, אלא שעובר עבירה שנושא בגד של ארבע כנפות בלא ציצית. אבל משום שבת אינו עובר, ויתבאר בסימן ש"א. רש"י שם פירש דהחשיבות הוא משום תכלת, עיין שם. ולפי זה בזמן הזה שאין לנו תכלת – בטלי. אבל התוספות והרמב"ם פירשו כמו שכתבתי, מטעם דדעתו להשלים, עיין שם.

1 חייב חטאת - ואילו לא היתה מצוייצת כלל לא מיחייב דהא לבושיה הוא אלמא הציציות הויין לו משאוי הואיל ואינן כמצותו אינו צריכין לה ומן הבגד ממש אינן דליחשבינן כוותיה:

2 חשיבי - משום דשל תכלת הן ולא בטלי והוו בה משוי:

2 תשובות משיב דבר פתח ↗

הנה בעיקר הדין שהחליט כתר"ה דכל שאינו יוצא בציצית מחמת פסול הטלית היינו שאין בו כשיעור ה"ז עובר בשבת משום הוצאת משא ברה"ר, זהו כמעט נגד כל הראשונים ואחרונים כאשר יבואר, הן רש"י בשבת ד' קלט פי' בהדיא דדוקא תכלת חשיב שהוא יקר המציאות כידוע וע"ז חייב אם הוציא היכא דליכא מצות ציצית אבל על לבן אינו חייב דלא חשיבא, והתוס' בשם ר"ח פי' גם בלבן אבל דוקא באופן דעשה ג' ציצית כשרים ודעתו ליתן רביעית הא בלא זה ודאי לבן לא חשיב. ועיקר מה שהכריחם להתוס' לפרש כן תלוי בסוגיא דמנחות ד' לז ע"ב רבינא אמר הא דר"ה איכא בינייהו דאמר רב הונא היוצא בטלית שאינה מצויצת כהלכתה חייב חטאת ורש"י פירש וכו"ע אית להו דר"ה משום דרש"י לטעמי' אזיל דר"ה קאמר לענין תכלת דוקא ומשו"ה לא מצי רש"י לפרש דפליגי בדר"ה, אבל בהלכות גדולות מבואר דהפירוש בגמ' דפליגי בדר"ה ורב הונא קאי דלא כר' ישמעאל. וכן הוא בשאילתות פ' שלח, וא"כ מבואר לדידהו דרב הונא מיירי בשעשה ג' ציצית שלמים וכן נמי פי' התוס' משום דדעתו להשלים, ובאמת הכי מדויק לשון המאמר היוצא בטלית שאינה מצויצת כהלכתה ואי נימא דמיירי בציצית פסולים הכי מיבעי ליה למימר היוצא בציצית שאינן עשוין כהלכתן, והוי ידעינן דקאי על הטלית שיש בו ציצית כאלה וכלשון המשנה דשבת ולא במחט הנקובה היינו בגד שיש בו מחט, ומדקאמר ר"ה היוצא בטלית שאינה מצויצת כהלכתה ע"כ מיירי שהציצית באמת כשרים רק הטלית אינה כהלכתה היינו שחסר אחת והאיסור משום דדעתו להשלים אבל באין דעתו להשלים ליכא איסורא גבי חוטי לבן משום דלא חשיבי ובטלי לגבי הטלית, והכי החליט רבינו הגר"א שם בסי' יג סק"א והפ"מ עצמו בסק"ג:

« רש"י על שבת קל״ט ע״ב:ג׳ רש"י על שבת קל״ט ע״ב:ה׳ »