רש"י על שבת קל״ה ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קל״ה ע״ב:א׳ רש"י על שבת קל״ה ע״ב:ג׳ »

1 שבת פתח ↗

אִינִי? וְהָא אִיתְּמַר: יוֹצֵא דּוֹפֶן וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי עֲרָלוֹת, רַב הוּנָא וְרַב חִיָּיא בַּר רַב, חַד אָמַר: מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת. וְחַד אָמַר: אֵין מְחַלְּלִין. עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא לְחַלֵּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, אֲבָל לִשְׁמֹנָה — וַדַּאי מָהֲלִינַן לֵיהּ! הָא בְּהָא תַּלְיָא.

2 כף החיים על שולחן ערוך אורח חיים פתח ↗

מ שם. ומי שיש לו שתי ערלות. שני עורות זה ע"ג זה. ואמרי לה שני גידין רש"י שבת קל"ה ע"ב. ועיין כ"מ פ"א מה' מילה סוף דין ז' שכתב שמדברי הרמב"ם נראה קצת שנוטה לפי' השני שהם שני גידים יעו"ש. ונ"מ דיש לחוש לשני הפירושים.

3 שבת פתח ↗

4 שבת פתח ↗

1 יוצא דופן - שנקרעת אמו:

2 שתי ערלות - שני עורות זה על זה ואמרי לה שני גידין:

3 אבל לשמנה ודאי מהלינן - ואע"ג דיוצא דופן אין אמו טמאה לידה:

4 הא בהא תליא - וחילול שבת תלי במילה לח' דמי שנימול לח' דוחה שבת ומי שאינו נימול לח' אינו דוחה השבת דכי כתיב וביום השמיני דילפינן מיניה ואפילו בשבת בנימול לח' כתיב:

« רש"י על שבת קל״ה ע״ב:א׳ רש"י על שבת קל״ה ע״ב:ג׳ »