רש"י על שבת קל״ג א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קל״ג ע״א:א׳ רש"י על שבת קל״ג ע״א:ד׳ »

1 שבת פתח ↗

אָמַר אַבָּיֵי: לָא נִצְרְכָא אֶלָּא לְרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין — אָסוּר. רָבָא אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי שִׁמְעוֹן, מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּ״פְסִיק רֵישֵׁיהּ וְלָא יְמוּת״. וְאַבָּיֵי לֵית לֵיהּ הַאי סְבָרָא? וְהָא אַבָּיֵי וְרָבָא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: מוֹדֶה רַבִּי שִׁמְעוֹן בִּ״פְסִיק רֵישֵׁיהּ וְלָא יְמוּת״! בָּתַר דְּשַׁמְעַהּ מֵרָבָא סַבְרַהּ.

2 שבת פתח ↗

3 שבת פתח ↗

1 לרבי יהודה - רבי יאשיה דמצריך קרא להכי כרבי יהודה סבירא ליה:

2 מודה ר' שמעון בפסיק כו' - הילכך אי לא רבי קרא לא עבדי:

3 סברה - נתן בה דעתיה וקבל ממנו:

« רש"י על שבת קל״ג ע״א:א׳ רש"י על שבת קל״ג ע״א:ד׳ »