רש"י על שבת קל״ב ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קל״ב ע״ב:ד׳ רש"י על שבת קל״ב ע״ב:י׳ »

1 שבת פתח ↗

לִישָּׁנָא אַחֲרִינָא. מִילָה דּוֹחָה אֶת הַצָּרַעַת, מַאי טַעְמָא? דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי לֹא תַעֲשֶׂה. וּמַאי ״אוֹ אֵינוֹ״ דְּקָאָמַר — הֲדַר קָאָמַר: אֵימַר דְּאָמְרִינַן דְּאָתֵי עֲשֵׂה וְדָחֵי אֶת לֹא תַעֲשֶׂה — לֹא תַעֲשֶׂה גְּרֵידָא, הַאי עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה הוּא. וּמָה אֲנִי מְקַיֵּים ״יִמּוֹל בְּשַׂר עׇרְלָתוֹ״ — בִּזְמַן שֶׁאֵין בָּהּ בַּהֶרֶת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בָּשָׂר״ — וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ שָׁם בַּהֶרֶת.

2 שבת פתח ↗

1 ה"ג ל"א מאי טעמא אתי עשה ודחי לא תעשה - מ"ט מילה דוחה צרעת דאתי עשה דימול ודחי לא תעשה דהשמר לך דהכי קי"ל בפ"ק דיבמות דף ג: דאתי עשה ודחי לא תעשה:

2 האי עשה ולא תעשה הוא - השמר לא תעשה הוא ולעשות ככל אשר יורו דברים כ״ד:ח׳ היינו עשה:

« רש"י על שבת קל״ב ע״ב:ד׳ רש"י על שבת קל״ב ע״ב:י׳ »