רש"י על שבת קל״א ב:י״ג

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קל״א ע״ב:י״א רש"י על שבת קל״א ע״ב:ט״ו »

1 רש״ש פתח ↗

רש"י ד"ה ונכתוב רחמנא. בהדיא במצה כו'. נראה דנדחק לפרש כן כאן ולא כדפי' לעיל דהקושיא היא רק אעומר ושת"ה משום דלא א"ש הא דדחי שכן נוהגת בנשים דהא גם הם מתירין לנשים אה"ח במדינה ובמקדש כלאנשים. אמנם משום הא לא איריא דיל"פ דהשקלים אשר מהם מביאין העומר וש"ה ל"נ בנשים שקלים פ"א מ"ו וגם בעבודתן כהנות אינן כשירות:

2 ציון לנפש חיה על שבת פתח ↗

*ברש"י בד"ה בנשים כבאנשים וכו' לאפוקי סוכה ולולב דמ"ע שהז"ג וכו'. הנה שביק רש"י עומר ושתי הלחם. ואפשר לומר דבדידהו לא צריכנא למ"ע שהזמ"ג שהרי אפי' באנשים אינה נוהגת אלא בכהנים: ג"כ ליקוט

1 ונכתוב רחמנא - בהדיא במצה ונגמרו הנך כולהו מיניה:

2 בנשים כבאנשים - כדילפינן בפסחים ד' מג: לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים וגו' כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה ונשים איתנהו בבל תאכל חמץ דכל מצות לא תעשה בין שהזמן גרמא בין שאין הזמן גרמא חייבות לאפוקי סוכה ולולב דליתנהו בנשים דמצות עשה שהזמן גרמא היא:

1 מהר"ם שיף על שבת פתח ↗

ברש״י בד״ה וניתו הנך עומר ושתי הלחם מינה. מדלא פי' בהדיא ר״ל דלכתוב רחמנא בסוכה בהדיא כדבסמוך אח״כ בד״ה ונכתוב רחמנא בהדיא במצה גם לא הזכיר לולב משמע שהגזירה שוה יהיה עומד ללמוד סוכה מלולב וא״כ מאי פריך הא כיון דאינו מופנה משני צדדין ועומר ושתי הלחם לא נכתב תו ליכא גילוי מילתא לחוד דפירש״י לעיל בד״ה גמר ז׳ ימים כו׳ ולכאורה תלמודא ידע האמת דסוף סוף יש לימוד לסופר ומילה וכה״ג וא״כ יהיו הם הגילוי מלתא ורש״י נקיט בדיבור הקודם כיון דגלי רחמנא בעומר ושתי הלחם כו' לפי שכבר פירש לימודן. ומיהו לא הו״ל לרש״י לפרש כן דעדיין במקום הזה לא ידעינן שום לימוד באחרינא ויותר משמע ד פריך לילף כולהו אחרינא מינה וע״כ דהיינו שיכתוב בהדיא בסוכה ועיין. ובפשיטות אומר כ״ע דבסמוך מרויחין הרבה ב' גזירה שוה מצה מסוכה וסוכה מלולב משא״כ כאן רק גזירה שוה אחד דז' מופנה מצד אחד ד׃ואפשר לומר עוד בדרך רחוקה דלולב דדחיא שבת אינו רק ביום ראשון דיום ראשון מורה דדחי שבת וכן הוא ר״פ לולב וערבה ע״ש ואם נלמד סוכה מלולב דיו לבא מן הדין כו' וקושטא דאינו דוחה אלא יום ראשון. ולזה לא מקשה דלכתוב בהדיא בסוכה דא״כ היו דחיות כל הימים שוין דבסוכה לא כתיב ראשון רק ז' ימים וזה אין קושיא דלכתוב נמי ראשון דבלולב איצטריך ראשון משום דבמדינה יום א' ובמקדש ז' אבל בסוכה לא שייך למיכתב ראשון מה שאין כן במצה דפירש״י ליל ראשון חובה פריך שפיר ולכתוב בהדיא כו':

« רש"י על שבת קל״א ע״ב:י״א רש"י על שבת קל״א ע״ב:ט״ו »