רש"י על שבת י״ב ב

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 בתוך חולי ישראל - שמתוך שכוללן עם האחרים תפלתו נשמעת בזכותן של רבים:
2 שבנא איש ירושלים - אדם גדול היה בירושלים ושמו שבנא:
3 רחמיו - של הקב"ה מרובים:
4 שבתו בשלום - נוחו בשבתכם לשלום:
5 בקושי התירו - מפני שמצטער:
6 בתפיחה - בחולה:
7 זימנין אמר לה - בלשון קדש וזימנין אמר לה בלשון ארמי והא לאו לענין שבת נקט:
8 דשכינה עמו - ואין המתפלל צריך שיזדקקו לו מלאכי השרת להכניס תפלתו לפנים מן הפרגוד:
9 סועד - סומך בתשות כחו ומשום רבינו יעקב סוער תרגומו של פוקד כלומר מבקר כמו ואת אחיך תפקוד לשלום שמואל א י״ז:י״ח ומתרגמי' ואת אחיך תסער לשלם ולהך לישנא גרסינן אל תקרי יסעדנו אלא יסערנו:
10 מתעטף - מאימת שכינה כאדם היושב באימה ואין פונה לצדדין:
11 ואפי' גבוה - דליכא למיחש להטייה דכיון דגזור לא פלוג למילתייהו:
12 הא תרי שפיר דמי - שאם יבא להטות יזכירנו חברו:
13 בשני ענינים - בשתי פרשיות הואיל וכל אחד מעיין לעצמו אין מכיר במעשה חבירו:
14 במדורה - מדורת אש גדולה אסור דהואיל ויושבין רחוק זה מזה ועוד שזנבות האודים סמוכים להם אין זה מכיר בבא חבירו להבעיר ולחתות:
15 מותר - לקרות לאור הנר שאינו רגיל להטות נר בחול מפני חשיבותו:
16 שמש קבוע - לא יבדוק מפני שאימת רבו עליו אם ימצא בהן דבר מגונה ובודקן יפה וחיישינן להטיה:
17 שאינו קבוע - לא רמיא עליה כולי האי:
18 הא והא בשמש קבוע גרסי':
19 בדנפטא - שהוא מסריח מותר לבדוק לאורו דלא אתי להטות:
20 שמש שאינו קבוע בדמשחא מאי - כיון שאינו קבוע אינו מטה אפילו בחול והלכך בשבת מותר או דילמא בדמשחא הואיל ולא מאיס דרכו להטות בחול הוא:
21 הלכה - דמותר:
22 ואין מורין כן - שלא יזלזלו:
23 קם שמעי' - דר' ירמיה דהוא שמש שאינו קבוע בבית רב אסי:
24 אמרה ליה דביתהו - דרב אסי לרב אסי מר לא עביד הכי:
25 כרביה - ר' ירמיה דאמר הלכה ומורין כן:
26 ראשי פרשיות - ומריצן בפיו שמתוך שראש הפרשה שגורה בפיו הוא נזכר בכולה למחר ומסייע את שבעה הקורין בנקודה וטעמיה בלחש: