רש"י על שבת קכ״ח ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קכ״ח ע״ב:ו׳ רש"י על שבת קכ״ח ע״ב:ח׳ »

1 יש סדר למשנה על משנה שבת פתח ↗

הר"ב ד"ה אין נותנין וכו'. ואסור לבטל כלי מהיכנו כלומר להושיב וכו' ומחברו בטיט וכו'. כלשון הר"ב כך כתב רש"י בפי' המשנה מ"ב: ד"ה כלי תחת הנר וכו'. אי נמי קסבר לבטל כלי מהיכנו להושיב כלי וכו' ומחברו בטיט וכו'. וז"ל תו' בסוגי' דגמ' מ"ג. ד"ה דמבטל כלי מהיכנו בפ' בתרא פי' בקונט' משום דמחזי כסותר וכאן פי' דחשיב כאילו מחברו שם בטיט וכו'. והנה בפ' בתרא שרמזו תו' עליו היא לקמן קנ"ד: ושם ז"ל רש"י ד"ה והא מבטל כלי כרים וכסתות כשמניחין תחת דבר שאינו ניטל מבטלו מהיכנו דשוב לא יטלו משם ודמי לסותר ע"כ ודע דמן המוקדם נמי יש ראי' כי ז"ל רש"י לקמן"ח דף קכ"ח: ד"ה והא קמבטל כלי מהיכנו. דמשהניח תחתי' אין יכול לטלטלה דדומה לסותר בנין מדרבנן עכ"ל וכ"כ הרמב"ם בפ' כ"ה מה"ש דין כ"ג אסור לבטל כלי מהיכנו מפני שהוא כסותר ע"כ. ודע עוד דבלשון מוקצה היא וקסבר אין כלי ניטל בשבת אלא לצורך דבר הניטל. והר"ב לא הביא לפי' זה משום דלא קיי"ל כר' יצחק דאמר אין כלי ניטל וכו' לפיכך כתב הר"ב רק פי' האחרון שכתב רש"י וכדמפרש רב יוסף טעמו ע"ש מ"ג. והשתא לטעמי' דאסור לבטל כלי מהיכנו ברור דאם נתן הכלי בשבת תחת הנר כל עוד שלא טפטף שמן בתוכו מחויב ליטלו משם טרם יטפטף שמן בתוכו ויהיה ביטול כלי מהיכנו. ובאופן זה אפשר דסיפא דמתני' דתני ואם נתנוהו מבעוד יום מותר. אתי להורות דיוקא דמלתא דאם נתנוהו בשבת אף שכבר נתנוהו אסור כלומר דצריך ליטלו משם כל זמן שאפשר לו קודם שיבא לידי ביטול כלי ובזה יתכן דתנן הכי ומיושב קצת מה שכת' תו' והביאו התוי"ט הלשון דחוק דהל"ל אבל מבעוד יום נותנים והלכך גם הרמב"ם שזכר התוי"ט דהעתיק כלשון המשנה. כי ז"ל בפ"ה מהל' שבת דין י"ג אין נותנין כלי תחת הנר לקבל בו שמן בשבת שהרי מבטל כלי מהיכנו ואם נתנו מבע"י מותר ע"כ שפיר עביד אחרי שהוא כתב להדיא הטעם שהרי מבטל כלי מהיכנו יפה סיים ואם נתנו וכו' על הכוונה שזכרתי למעלה:

2 שבת פתח ↗

וְהָא קָא מְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכֵנוֹ! סָבַר מְבַטֵּל כְּלִי מֵהֵיכֵנוֹ דְּרַבָּנַן, צַעַר בַּעֲלֵי חַיִּים דְּאוֹרָיְיתָא, וְאָתֵי דְּאוֹרָיְיתָא וְדָחֵי דְּרַבָּנַן.

7 והא קמבטל כלי מהיכנו - דמשהניחם תחתיה אין יכול לטלטלן דדומה לסותר בנין מדרבנן:

8 צער בעלי חיים דאורייתא - שנאמר עזוב תעזוב עמו ואיכא מאן דדריש טעמא דקרא משום צער בעלי חיים באלו מציאות ב"מ דף לב::

« רש"י על שבת קכ״ח ע״ב:ו׳ רש"י על שבת קכ״ח ע״ב:ח׳ »