רש"י על שבת קכ״ד א:ח׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קכ״ד ע״א:ז׳ רש"י על שבת קכ״ד ע״א:ט׳ »

1 שבת פתח ↗

אָמַר רַבָּה: ״לְצוֹרֶךְ״ — דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶיתֵּר לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ. ״שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ״ — דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶיתֵּר לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ, וְדָבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְאִיסּוּר, לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ — אִין, לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ — לָא. וַאֲתָא רַבִּי נְחֶמְיָה לְמֵימַר וַאֲפִילּוּ דָּבָר שֶׁמְּלַאכְתּוֹ לְהֶיתֵּר, לְצוֹרֶךְ גּוּפוֹ — אִין, לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ — לָא. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: לְצוֹרֶךְ מְקוֹמוֹ, ״שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ״ קָרֵית לֵיהּ?!

2 שבת פתח ↗

1 שלא לצורך דבר שמלאכתו להיתר - ומטלטלו שלא לצורך גופו אבל צריך למקומו:

2 ודבר שמלאכתו לאיסור לצורך גופו - הוא דאישתראי אם צריך לו למלאכת היתר אבל שלא לצורך גופו ואע"ג דצריך למקומו לא ורבה לטעמיה דאמר לעיל שבת דף קכב: גבי קורנס של נפחים נמי מותר לצורך גופו:

« רש"י על שבת קכ״ד ע״א:ז׳ רש"י על שבת קכ״ד ע״א:ט׳ »