רש"י על שבת קכ״ג א:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קכ״ג ע״א:ד׳ רש"י על שבת קכ״ג ע״א:ו׳ »

1 שבת פתח ↗

סְבַר לְשַׁנּוֹיֵי לֵיהּ כְּרַבִּי נְחֶמְיָה. כֵּיוָן דְּשַׁמְעַהּ לְהָא דְּאָמַר רַב חִינָּנָא בַּר שֶׁלֶמְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: הַכֹּל מוֹדִים בְּסִיכֵּי זְיָירֵי וּמָזוּרֵי דְּכֵיוָן דְּקָפֵיד עֲלַיְיהוּ, מְיַיחֵד לְהוּ מָקוֹם — הָא נָמֵי מְיַיחֵד לְהוּ מָקוֹם.

2 שבת פתח ↗

3 שבת פתח ↗

4 שבת פתח ↗

5 תוספתא כפשוטה על שבת פתח ↗

77. מדוכה אם יש בה שום וכו'. ירושלמי פי"ז ה"א, ט"ז ע"א, בבלי קכ"ג א', ב'. ובבעל המאור פי"ז סי' תס"ו נעתקה כל הברייתא בשם התוספתא, עיין להלן. ואמרו בירושלמי ובבבלי קכ"ג ב' שברייתא זו נשנית קודם התרת כלים, עיין להלן רפי"ד. ולעיל שם בבבלי קכ"ג א' העמידה רבה כר' נחמיה הסובר פי"ז מ"ד שאין הכלים ניטלין אלא לצורך. ועיין בתוספות קכ"ג ב' ד"ה איתיביה. ועיין ברש"י קכ"ג א' ד"ה הני נמי ובגליון הש"ס לרע"א שם.

5 גליון הש"ס על שבת פתח ↗

רש"י ד"ה מדוכה קטנה מלאכתה לאיסור. עיין לקמן דף קכג ע"א ברש"י ד"ה הני נמי עלי ומדוכה וצ"ע:

1 הכל מודים - רבנן דאיפלגו אדר' נחמיה:

2 בסיכי זיירי ומזורי - כלי צבעין הן ורבינו הלוי פירש כלי אורגין סיכי הן עמודין זיארי הן קנים שבשתי ומזורי כובד עליון ותחתון וראשון נראה לי דזייארי לשון עוצרים הן כמו מעצרתא זיירא ע"ז דף ס.:

3 דקפיד עלייהו - האומן שלא יתלכלכו ושלא יתעקמו:

4 מייחד להם מקום - מקצה להן בידים:

5 הני נמי - עלי ומדוכה:

2 עבודה זרה פתח ↗

וְאִידָּךְ שְׁרֵי, וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב פָּפָּא: עַד הברזא בַּרְזָא — חַמְרָא אֲסִיר, וְאִידָּךְ שְׁרֵי. אָמַר רַב יֵימַר, כְּתַנָּאֵי: חָבִית שֶׁנִּקְּבָה, בֵּין מִפִּיהָ, בֵּין מִשּׁוּלֶיהָ, וּבֵין מִצִּידֶּיהָ, וְנָגַע בּוֹ טְבוּל יוֹם — טְמֵאָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִפִּיהָ וּמִשּׁוּלֶיהָ — טְמֵאָה, מִצִּידֶּיהָ — טְהוֹרָה מִכָּאן וּמִכָּאן. אָמַר רַב פָּפָּא: גּוֹי אַדַּנָּא וְיִשְׂרָאֵל אַכּוּבָּא — חַמְרָא אֲסִיר, מַאי טַעְמָא? כִּי קָאָתֵי — מִכֹּחַ גּוֹי קָאָתֵי. יִשְׂרָאֵל אַדַּנָּא וְגוֹי אַכּוּבָּא — חַמְרָא שְׁרֵי, וְאִי מְצַדֵּד צַדּוֹדֵי — אֲסִיר. אָמַר רַב פָּפָּא: הַאי גּוֹי דְּדָרֵי זִיקָּא וְקָאָזֵיל יִשְׂרָאֵל אֲחוֹרֵיהּ, מַלְיָא — שְׁרֵי, דְּלָא מְקַרְקֵשׁ. חַסִּירָא — אֲסִיר, דִּלְמָא מְקַרְקֵשׁ. כּוּבָּא: מַלְיָא — אֲסִיר, דִּלְמָא נָגַע. חַסִּירָא — שְׁרֵי, דְּלָא נָגַע. רַב אָשֵׁי אָמַר: זִיקָא, בֵּין מַלְיָא וּבֵין חַסִּירָא — שְׁרֵי, מַאי טַעְמָא? אֵין דֶּרֶךְ נִיסּוּךְ בְּכָךְ. מַעְצְרָא זָיְירָא — רַב פַּפִּי שָׁרֵי, רַב אָשֵׁי, וְאִיתֵּימָא רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי, אָסַר. בְּכֹחוֹ, כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דַּאֲסִיר. כִּי פְּלִיגִי — בְּכֹחַ כֹּחוֹ. אִיכָּא דְּאָמְרִי: בְּכֹחַ כֹּחוֹ, כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי. כִּי פְּלִיגִי — בְּכֹחוֹ. הֲוָה עוֹבָדָא בְּכֹחַ כֹּחוֹ, וְאָסַר רַב יַעֲקֹב מִנְּהַר פְּקוֹד. הָהִיא חָבִיתָא

5 גליון הש"ס פתח ↗

רש"י ד"ה הני נמי עלי ומדוכה. ע"ל פא ע"א ברש"י ד"ה מדוכה קטנה:

« רש"י על שבת קכ״ג ע״א:ד׳ רש"י על שבת קכ״ג ע״א:ו׳ »