רש"י על שבת ק״כ ב

1 גמ' הוא דאמר כר"ש - דשרי לעכובי דליקה בעור גדי:

2 גרם כיבוי - כי האי גוונא כשמגיע למים הוא כבה:

3 מי אמר - דילמא הא דקתני במתני' ועושין מחיצה בכל הכלים לאו בחדשים המתבקעים קאמר:

4 נר - דולק קרושיי"ל:

5 אלא בשכח - דשכחו מבעוד יום על הטבלא שלא מדעת:

6 אבל מניח נעשית - טבלא בסיס לדבר האסור ואסור לטלטלה כדי לנערה:

7 לייט עליה - על כל המורין כן:

8 כר' יהודה - דאמר דבר שאין מתכוין אסור:

9 בפסיק רישיה - והכא נמי הרוח מכבהו:

10 כנגד המדורה - ואע"פ שרוח מנשבת ומבעיר האור:

11 מאי טעמא דמאן דאסר - אין דרך להבעיר ברוח מצויה ולא פסיק רישיה ולא ימות הוא:

12 אף כלי כפר שיחין - חרס העשוי מאותו עפר חזק הוא ואין משתבר אלמא לר' יוסי בגרם כבוי טפי מיקל מדרבנן:

13 וכי תימא איפוך מתני' - ותני ברישא דברי ר' יוסי וחכמים אוסרין בכלי חרס חדשים כו':

14 ור' יוסי דברייתא - דמשמע דבהנהו דפקעי מודה דהא כפר שיחין וכפר חנניה הוא דקשרי:

15 לדבריהם קאמר להו - לדידי כל הכלים שרו דגרם כבוי מותר אלא לדידכו נהי דאסריתו גרם כבוי אודו לי מיהת דבהני אפילו גרם ליכא:

16 כורך עליו גמי - קס"ד השתא כדי שלא ימחק את השם במים אלמא לרבנן גרם מחק אסור ולר' יוסי שרי:

17 ובלבד שלא ישפשף - דהוי מוחק בידים:

18 ותסברא - דהכא גמי דאצרכוה רבנן משום שלא ימחק הוא:

19 האי גמי היכי דמי - להגין עליו:

20 אי דמיהדק - שלא יכנסו בו מים וימחק הוי חציצה:

21 ואי דלא מיהדק - לבשרו:

22 עיילי ביה מיא - ואינו מגין מלמחוק:

23 תיפוק ליה דמשום דיו - בלא גמי נמי חייץ דיו ומשני בלחה:

24 מכל מקום קשיא - גמי לרבנן למה להו:

25 מכלל דלר' יוסי כו' - בתמיה והא כתיב לא יראה בך ערות דבר דברים כ״ג:ט״ו:

26 אלא אי איכא גמי הכי נמי - דמודה ר' יוסי דצריך לכרוך עליו גמי ולא סגי ליה לאנוחי ידיו עליו דילמא מישתלי ושקיל ליה לידיה: