רש"י על שבת י״א א:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת י״א ע״א:ב׳ רש"י על שבת י״א ע״א:ד׳ »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על גבורות השם פתח ↗

335 לשונו למעלה הקדמה שלישית קמד.: "כי תמצא בזרע עשו, שהוא עמלק, מה שלא תמצא בשאר האומות. כי אין בכל האומות שהם מתנגדים לישראל כמו זרע עשו, שהרי לא יתאחדו יחד. ואמרו ז"ל רש"י בראשית כה, כג 'כשזה קם זה נופל', וזה מורה שאין אחדות לזרע עשו עם ישראל, וזה לא תמצא בכל האומות". ולמעלה פמ"ז תקנו. כתב: "כי עשו לעולם מתנגד ליעקב, כאשר ידוע מענין עשו שהוא תמיד שונא את יעקב". ובגו"א שמות פי"ז אות יג שמח. כתב: "כי תמצא דבר בזרע עשו... מה שלא תמצא בכל האומות, שהם מתנגדים לישראל תמיד עד שלא ישוו בגדולה, כשזה קם זה נופל רש"י בראשית כה, כג. וענין זה מורה שהם הפכים לגמרי מכל וכל, כיון שלא יוכלו להשתתף יחד", ושם מבאר ענין זה. ובנצח ישראל פמ"ב תשלא: כתב: "כי אי אפשר שיהיה למלכות זו אדום התאחדות עם זרע יעקב". ובנתיב התורה פי"ב תצ: כתב: "ובפרק קמא דשבת יא.... תחת ישמעאל "לשמשו" רש"י שם ולא תחת גוי "אדומים, שהיו רשעים יותר" רש"י שם... ורצה לומר כי ימצא לישראל... מתנגדים מן האומות. האחד, מצד שהם אומות נבדלים מחולקים, כמו האומה של ישמעאל מתנגדים לישראל במה שהם אומה מחולקת, והבדל שלהם גורם התנגדות, כמו כל שני דברים מחולקים יבוא התנגדות זה לזה. אבל גוי שהוא אדום, יותר מתנגדים, כי ישראל ואדום הם הפכים לגמרי, כי כאשר זה קם זה נופל, ואי אפשר שיהיה להם שום חיבור. ולפיכך אדום רוצה תמיד להתגבר על ישראל, שבזה הם למעלה... לכך תחת ישמעאל, ולא תחת אדום" ראה למעלה פמ"ב הערה 123, פמ"ז הערה 530, ופנ"ד הערה 54.

2 מהר"ם על שבת פתח ↗

ברש"י ד"ה ולא תחת עכו"ם אדומים שהיו כו' כצ"ל:

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרוש על התורה פתח ↗

437 פירוש - אומות העולם מתחלקות לשלש קבוצות נפרדות ומחולקות; ישראל, אדום, ושאר האומות. ואודות שישראל מחולקים משאר האומות, ועוד יותר מחולקים מאדום, כן כתב בגבורות ה' פס"ד קיט:: "'כל גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם, סבוני גם סבבוני בשם ה' כי אמילם, סבוני כדבורים דועכו כאש קוצים בשם ה' כי אמילם' תהלים קיח, י-יב. זכר ג' פעמים 'סבבוני' כנגד הגוים אשר הם מתנגדים לישראל בג' התנגדות; הראשון מצד החילוק שיש ביניהם, שהרי אינם אומה אחת, כי כל אומות בעולם שהם מחולקים, מתנגדים זה את זה, וזה אף באומות עולם עצמם. ולפיכך אמר 'כל גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם'. ועוד יותר יש התנגדות לישראל עם האומות בפרט, כי ישראל ואומות מובדלים לגמרי, שאין להם השתתפות יחד. ושאר האומות, אף על גב שיש חלוק ביניהם מפני שהם מחולקים, יש להם השתתפות גם כן, שהם אומות מתדמים. אבל ישראל והאומות אינם משתתפים כלל בשום דבר, והם נבדלים. כנגד זה אמר 'סבוני גם סבבוני בשם ה' כי אמילם'. ועוד יותר יש התנגדות ישראל והאומות, כי יש אומות אשר הצלחת ישראל לא ימצא כאשר אותם האומות בהצלחה. וכן כאשר ישראל בהצלחה, אין אותם האומות בהצלחה. וזה שאמר הכתוב יחזקאל כו, ב 'אמלאה החריבה', לא נתמלא צור אלא מחורבנה של ירושלים מגילה ו.. וכן לעתיד לבא תבנה ותכונן במהרה בימינו, כאשר תחרב עוד עיר אדום. ולפיכך כל גוים מסבבין את ישראל, וזהו ענין ג'. וכל התנגדות הוא התנגדות יותר מן הראשון; לכך בראשון נאמר 'כל גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם'. בשני הוסיף לומר 'סבוני גם סבבוני'. בג' הוסיף לומר 'סבוני כדבורים דעכו כאש קוצים בשם ה' כי אמילם'". ובנתיב התורה פי"ב תצ: כתב: "ובפרק קמא דשבת יא.... תחת ישמעאל "לשמשו" רש"י שם ולא תחת גוי "אדומים, שהיו רשעים יותר" רש"י שם... ורצה לומר כי ימצא לישראל... מתנגדים מן האומות. האחד, מצד שהם אומות נבדלים מחולקים, כמו האומה של ישמעאל מתנגדים לישראל במה שהם אומה מחולקת, והבדל שלהם גורם התנגדות, כמו כל שני דברים מחולקים יבוא התנגדות זה לזה. אבל גוי שהוא אדום, יותר מתנגדים, כי ישראל ואדום הם הפכים לגמרי, כי כאשר זה קם זה נופל רש"י בראשית כה, כג, ואי אפשר שיהיה להם שום חיבור. ולפיכך אדום רוצה תמיד להתגבר על ישראל, שבזה הם למעלה... לכך תחת ישמעאל, ולא תחת אדום". נמצא שישראל מחולקים משאר האומות, וכן מחולקים מאדום. וכאן מוסיף שאף אדום מחולק משאר האומות, ואינו מצטרף אליהן, וכמו שיביא את המדרש המבאר שהאומות שונאות את אדום. ולהלן ציון 672 חזר על דברים אלו.

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על גבורות השם פתח ↗

3 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נתיבות עולם פתח ↗

1 "אומה מבני פרסיים" רש"י שבת יא.. וכן "חברין - אומה הסמוכה לפרסיים ומשחיתים הם וטרפנים הם יותר מפרסיים" רש"י קידושין עב.. ורש"י יבמות סג: ביאר שהם פרסיים רשעים. וראה למעלה פי"ב הערות 79, 88, 90. והמהרש"א בפסחים קיג: כתב: "והן כומרים בפרסיים, כפירוש הערוך". והערוך ערך חבר, ב כתב: "שהיו הפרסיים קוראים לכומרין 'חברים', והיו אותן חברין רעים מאד, ומצירין לישראל". והתוספות שבת יא. כתבו: "הר"ר יעקב מקורביל מפרש דחברים היו משרתים מפרסיים, דומים למלאכי חבלה, לפי שלובשים בגדים שחורים ורחבים". וראה להלן הערות 18-20.

4 שבת פתח ↗

וְאָמַר רָבָא בַּר מַחְסֵיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: תַּחַת יִשְׁמָעֵאל וְלֹא תַּחַת נׇכְרִי. תַּחַת נׇכְרִי וְלֹא תַּחַת חַבָּר. תַּחַת חַבָּר וְלֹא תַּחַת תַּלְמִיד חָכָם. תַּחַת תַּלְמִיד חָכָם וְלֹא תַּחַת יָתוֹם וְאַלְמָנָה.

1 תחת ישמעאל - לשמשו:

2 ולא תחת נכרי - אדומים שהיו רשעי' יותר:

3 חבר - אומה מבני פרסיים:

4 תלמיד חכם - אם יקניטנו יענישנו וכן יתום ואלמנה מפני שדמעתן מצויה:

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש פתח ↗

273 מה שכתב "ויותר מזה תחת המן", יבואר על פי דברי חכמים שבת יא., שאמרו "תחת ישמעאל ולא תחת גוי "אדומים" רש"י שם", ובנתיב התורה פי"ב תצ: כתב: "כי ימצא לישראל מתנגדים מן האומות. האחד, מצד שהם אומות נבדלים מחולקים, כמו האומה של ישמעאל מתנגדים לישראל במה שהם אומה מחולקת, והבדל שלהם גורם התנגדות, כמו כל שני דברים מחולקים יבוא התנגדות זה לזה. אבל גוי שהוא אדום, יותר מתנגדים, כי ישראל ואדום הם הפכים לגמרי, כי כאשר זה קם זה נופל רש"י בראשית כה, כג, ואי אפשר שיהיה להם שום חיבור. ולפיכך אדום רוצה תמיד להתגבר על ישראל, שבזה הם למעלה... לכך תחת ישמעאל, ולא תחת אדום". וכל מה שכתב לגבי ישמעאל כוחו יפה גם כלפי פרס, כי בנצח ישראל פכ"א תנג: ובנר מצוה סב: ביאר שישמעאל נכלל במלכות פרס, ונחשבים כמלכות אחת. ובגבורות ה' פס"ד רחצ. ביאר כיצד התנגדות אדום לישראל היא עליית מדריגה ביחס להתנגדות שאר האומות לישראל, וז"ל: "'כל גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם, סבוני גם סבבוני בשם ה' כי אמילם, סבוני כדבורים דועכו כאש קוצים בשם ה' כי אמילם' תהלים קיח, י-יב. זכר ג' פעמים 'סבבוני' כנגד הגוים אשר הם מתנגדים לישראל בג' התנגדות; האחד, מצד החילוק שיש ביניהם, שהרי אינם אומה אחת, כי כל אומות בעולם שהם מחולקים מתנגדים זה אל זה, וזה אף באומות עולם עצמם. ולפיכך אמר 'כל גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם'. ועוד יותר יש התנגדות לישראל עם האומות בפרט, כי ישראל ואומות מובדלים לגמרי, שאין להם השתתפות יחד. ושאר האומות, אף על גב שיש חילוק ביניהם מפני שהם מחולקים, יש להם השתתפות גם כן, שהם אומות מתדמים. אבל ישראל והאומות אינם משתתפים כלל בשום דבר, והם נבדלים, כנגד זה אמר 'סבוני גם סבבוני בשם ה' כי אמילם'. ועוד יותר יש התנגדות ישראל והאומות, כי יש אומות אשר הצלחת ישראל לא ימצא כאשר אותם האומות בהצלחה. וכן כאשר ישראל בהצלחה, אין אותם האומות בהצלחה, וזה שאמר הכתוב יחזקאל כו, ב 'אמלאה החריבה', לא נתמלא צור אלא מחורבנה של ירושלים מגילה ו.... וכל התנגדות הוא התנגדות יותר מן הראשון, לכך בראשון התנגדות האומות להדדי מצד החילוק נאמר תהלים קיח, י 'כל גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם'. בשני התנגדות האומות לישראל הוסיף לומר שם פסוק יא 'סבוני גם סבבוני'. בג' התנגדות אדום לישראל הוסיף לומר שם פסוק יב 'סבוני כדבורים דועכו כאש קוצים בשם ה' כי אמילם'". הרי התנגדות אדום לישראל היא יותר קשה מהתנגדותן של שאר האומות, וק"ו שהתנגדות עמלק קשה היא אף יותר. וראה למעלה הערות 146, 178, ולהלן בפתיחה הערה 186, פ"א הערה 1158, פ"ב הערה 364, ופ"ח הערה 292.

2 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על דרשת שבת הגדול פתח ↗

2154 מצרים וכוש, ולא שאר אומות שאינן אדום. ובנצח ישראל פמ"ב תשלא: הביא מאמר זה, והדגיש שאכן לשאר האומות יהיה חלק במשיח, ורק לאדום לא יהיה חלק בו, וכלשונו: "כי ג' מלכיות מן האומות הם נמשכים במה אל ישראל אף בעולם הזה... אבל מלכות רביעית היא מתנגד להם. ולכך לימות המשיח יהיו שלש מלכיות לגמרי נמשכים אחר מלכות ישראל, אבל במלכות רביעית אין התאחדות עם ישראל... כי אי אפשר שיהיה הצטרפות למלכות הרביעית עם ישראל". ואודות שאדום היא האומה המרוחקת ביותר מישראל, כן כתב בכמה מקומות. כגון, בהקדמה שלישית קמד. לגבורות ה' כתב: "כי תמצא בזרע עשו, שהוא עמלק, מה שלא תמצא בשאר האומות. כי אין בכל האומות שהם מתנגדים לישראל כמו זרע עשו, שהרי לא יתאחדו יחד. ואמרו ז"ל רש"י בראשית כה, כג 'כשזה קם זה נופל', וזה מורה שאין אחדות לזרע עשו עם ישראל, וזה לא תמצא בכל האומות". ובגבורות ה' פמ"ז תקנו. כתב: "כי עשו לעולם מתנגד ליעקב, כאשר ידוע מענין עשו שהוא תמיד שונא את יעקב". ובגו"א שמות פי"ז אות יג שמח. כתב: "כי תמצא דבר בזרע עשו... מה שלא תמצא בכל האומות, שהם מתנגדים לישראל תמיד עד שלא ישוו בגדולה, כשזה קם זה נופל רש"י בראשית כה, כג. וענין זה מורה שהם הפכים לגמרי מכל וכל, כיון שלא יוכלו להשתתף יחד", ושם מבאר ענין זה. ובנצח ישראל פמ"ב תשלא: כתב: "כי אי אפשר שיהיה למלכות זו אדום התאחדות עם זרע יעקב". ובנתיב התורה פי"ב תצ: כתב: "ובפרק קמא דשבת יא.... תחת ישמעאל "לשמשו" רש"י שם ולא תחת גוי "אדומים, שהיו רשעים יותר" רש"י שם... ורצה לומר כי ימצא לישראל... מתנגדים מן האומות. האחד, מצד שהם אומות נבדלים מחולקים, כמו האומה של ישמעאל מתנגדים לישראל במה שהם אומה מחולקת, והבדל שלהם גורם התנגדות, כמו כל שני דברים מחולקים יבוא התנגדות זה לזה. אבל גוי שהוא אדום, יותר מתנגדים, כי ישראל ואדום הם הפכים לגמרי, כי כאשר זה קם זה נופל, ואי אפשר שיהיה להם שום חיבור. ולפיכך אדום רוצה תמיד להתגבר על ישראל, שבזה הם למעלה... לכך תחת ישמעאל, ולא תחת אדום". וראה הערה הבאה.

« רש"י על שבת י״א ע״א:ב׳ רש"י על שבת י״א ע״א:ד׳ »