רש"י על שבת קי״ט ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קי״ט ע״ב:י׳ רש"י על שבת ק״כ ע״א:א׳ »

1 שבת פתח ↗

וְאָמַר רָבָא: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁפָּסְקוּ מִמֶּנָּה אַנְשֵׁי אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַים וּרְאוּ נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ אִם תִּמְצְאוּ אִישׁ אִם יֵשׁ אִישׁ עוֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ״. אִינִי?! וְהָאָמַר רַב קַטִּינָא: אֲפִילּוּ בִּשְׁעַת כִּשְׁלוֹנָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלָיִם לֹא פָּסְקוּ מִמֶּנָּה אַנְשֵׁי אֲמָנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי יִתְפֹּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בֵּית אָבִיו לֵאמֹר שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה לָּנוּ״, דְּבָרִים שֶׁבְּנֵי אָדָם מִתְכַּסִּין בָּהֶן כְּשִׂמְלָה יֶשְׁנָן בְּיָדֶיךָ. ״וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדֶךָ״,

2 שבת פתח ↗

11 מתכסין בהן כשמלה - כששואלין אותן טעמי תורה הללו עושין עצמן כמעלימין את דבריהם מפני שאינן יודעים להשיב:

12 ישנן בידך - אתה בקי לפיכך קצין תהיה לנו ותלמדנו חכמה:

1 פרי צדיק פתח ↗

ואמר ר"ח מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא כו' ר' ינאי לביש מאניה מעלי שבת כו'. והוא כמ"ש מ"ר וסא"ר שם במה אתה מקדשו במאכל ובמשתה ובכסות נקיה והמאכל ומשתה הוא בג"ס שבת והנשמה יתירה זוכין בע"ש בכניסתו כמ"ש בגמ' ביצה טז. ובזוה"ק תרומה וכלהו מתעטרין בנשמתין חדתין כדין שירותא דצלותא וכו'. והיינו בתחלת קבלת שבת וזהו זוכין ע"י הכסות נקיה. ואיתא שבת קיג סע"א וכבדתו שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול וכי הא דר"י קרי למאניה מכבדותי. ובשאילתות בראשית הגירסא למאניה דלביש בשבתא. והיינו דבגדי שבת כמו בגדי כהונה וכמ"ש מ"ר במדבר פ' ד לבש בגדי כהונה גדולה כו' בגדי שבת היו וכו'. ובבגדי כהונה כתוב לכבוד ולתפארת וכן נקראין בגדי קודש. ובגדי כהונה מפורש שמכניסין קדושה לכהן וכמ"ש סנהדרין פג: בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם. וכך בגדי שבת מכניסין קדושה לישראל והיינו ד"ת כידוע מהזוה"ק דחכמה קודש אקרי. והיינו כבוד וכמ"ש חולין קלג. כל השונה וכו' כן נותן לכסיל כבוד ואין כבוד אלא תורה וכו'. והיינו תושבע"פ שע"ז עיקר הלימוד לתלמיד דתשב"כ כרוכה ומונחת כל הרוצה יבא וילמוד וכמ"ש קידושין סו.. וזה שנקראו מאניה דלביש בשבתא מאני מכבדותי שזוכין על ידיהם לקדושת תושבע"פ שהיא בחי' כבוד וע"כ נדרש מדכתיב וכבדתו. וכן דרשו שבת שם ע"ב ושמת שמלותיך אלו בגדים של שבת. ודקדקו מלשון שמלותיך דמשמע המיוחדים לה וזה לא שייך על בגדי חול שאין מיוחד להאדם שהרי קודם שקנאם היו של אחר וגם יוכל למכרם. גם למה לא כתיב בגדים נאים וע"כ דרשו על בגדים של שבת שהם מיוחדים להאדם. וכמו שאמרנו שזוכין על ידם לקדושת תושבע"פ. והוא ע"ד מה שדרשו חגיגה יד. שמלה לך דברים שבנ"א מתכסין כשמלה וכו'. וכן אח"כ מש"נ ובביתי אין לחם ואין שמלה שאין בידי לא מקרא ולא משנה ולא גמרא. והיינו דלחם היינו מקרא עדמש"נ לכו לחמו בלחמי נהמא דאורייתא דבכתב זח"ג רע"א ב. ושמלה היינו משנה וגמרא. ורש"י פי' שבנ"א מתכסין נחבאין שלא ישאלו להם כו' ובישעיה פירש"י עשיר אתה בתורה ומחוורת היא בידך כשמלה. והוא עדמ"ש ספרי תצא ופרשו השמלה יחוורו הדברים כשמלה וכעי"ז בגמ' כתובות מו.. ואח"כ ע"פ ובביתי אין לחם ואין שמלה פירש"י אין בידי לא טעם משנה ולא טעם אגדה. ובפירש"י שבת קיט: עמ"ש שבנ"א מתכסין בהם כשמלה פי' כששואלין אותם טעמי תורה הללו עושין עצמן כמעלימין את דבריהן מפני שאינן יודעים להשיב. והיינו טעמי תורה שאמרו פסחים קיט. המגלה דברים שכיסה עתיק יומין ומ"נ טעמי תורה וזה מכונה בשם שמלה. וכן מצינו סנהדרין קב. בשלמה חדשה מה שלמה חדשה אין בה שום דופי אף תורתו וכו'. ד"א שלמה חדשה שחידשו דברים שלא שמעה אזן מעולם. והיינו דתושבע"פ היא לבוש מלכות תושבע"פ והוא מעין מ"ש ב"ר פ' ג שנתעטף בה הקב"ה כשלמה והבהיק זיו הדרו מסוף העולם ועד סופו כו' עוטה אור כשלמה. והיינו אור הראשון שנגנז לעמלי תושבע"פ כמ"ש מדר"ת נח ג. וזה שדקדק הכתוב ושמת שמלותיך השמלה המיוחד לה לבוש של הנשמה המיוחד לשורשה. ובאסתר דכ' ותלבש אסתר מלכות דרשו מגילה יד: שלבשתה רוח הקודש. וכן בזוה"ק ח"ג קסט ב מלכות דא רוח דקודשא כו' ואתלבשא ביה אסתר ע"ש והיינו מלכות פה תושבע"פ. וכן דרשו בזוה"ק שם מש"נ ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות על רוה"ק שדרשו מלפני המלך ממ"ה הקב"ה עפמ"ש במד' אסת"ר כ"מ שנא' המלך סתם משמש קודש וחול. וזש"נ בלבוש מלכות רוה"ק שהתושבע"פ זוכין ע"י בחי' רוה"ק כמ"ש הרמב"ן ב"ב יב שעז"א חכם עדיף מנביא. ותכלת היינו יראה כמ"ש בזוה"ק שם קעה א וכמש"נ וראיתם אותו וגו'. וחור נדרש מלשון חוור כמ"ש מגילה יב. מילת לבנה. וזה רומז על אהבה והיינו בחי' יעקב ויוסף בחי' יוסף שאמר את האלהים אני ירא ובחי' יעקב רחמי ונקרא רחמן שבאבות כמ"ש ב"ר פ' עח ותכלת ולבן דינא ורחמי כמ"ש בזוה"ק שם. ואח"כ כ' ועטרת זהב גדולה ואי' בזוה"ק שם דא עטרת דשריאת על רישיהון דצדיקיא כו' כד קבילו ישראל אורייתא כגוונא דא הוה להון עד דחבו וכו'. והיינו הכתרים שזכו בשעת מ"ת כמ"ש בגמ' שבת פח. וזש"נ ותכריך בוץ וארגמן. והוא עפמ"ש מ"ר שלח פ' טז וש"מ על הכתרים דמתן תורה א' חוגרו זיינו וא' נותן עטרה בראשו. והיינו דכתר נעשה היה חגורה שהוא נגד תפילין של יד. והב' כתרים הם כנגד חכמה ובינה. וזהו עטרת כנגד חכמה ותכריך כנגד בינה. תכריך חגורה כענין חוגרו זיינו. וחשב שנים תכריך בוץ וארגמן ע"ד מש"נ כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם שבחיבור חכמה ובינה מוחא ולבא שנכנס החכמה שבמוח לבחי' בינה לבא זוכין לבחי' הדעת שהוא פנימית הכתר כידוע. וכשזכה להב' כתרים שכנגד חו"ב זכה גם לבחי' הדעת ולכן נחשב עטרת זהב ותכריך בוץ וארגמן. והם הכתרים שזכו ישראל במתן תורה. והיינו שמרדכי זכה לכל קדושת השבת שהם ה' דאי' בזוה"ק ח"ב רד א שבת ש' רזא דג' אבהן בת מתעטרא בהו. וברע"מ זח"ג רנז א איתא ש' ג' כתרין כתר חכמה ובינה ואיהי בת רביעאה לון. ואמרנו שהכל א' שג' מדות האבות הם ענפים מג' ראשונות כמ"ש בזוה"ק ח"ב קעה ב' חסד עלאה נפקא מחכמה כו' וכ"כ שם יד סע"ב עביד לאברהם ברזא דחכמה ליצחק ברזא דתבונה ליעקב ברזא דדעת. וג' סעודות שבת נחשב בזוה"ק שם פח א דחק"ת ועתי"ק וז"א וברע"מ שם צב א חשב שבת עלאה שבת דיומא שבת דליליא ע"ש. והיינו דג' סעודות דשבת ברזא דענ"ג ע' עדן נ' נהר ג' גן כמ"ש זח"א כו סע"א. ושם חשב ונהר דא עמודא דאמצעיתא יוצא מעדן דא אמא עלאה להשקות את הגן דא שכינתא תתאה. ובמ"א זח"ג רצ ב איתא מאן עדן דא חכמה עלאה ובמק"א הקדמת תקו"ז אי' ולית עדן אלא כ"ע דאיהו מופלא ומכוסה ובג"ד אתמר בעדן עין לא ראתה וגו'. אך באמת עדן כולל כל ג' ראשונות וכמ"ש בתקו"ז תי' נה והכל נשפע ע"י הנהר לגן תתאה שהוא בחי' כנס"י שכינתא תתאה. וע"ד מ"ש בזוה"ק ח"ג קפב ב האי עדן תתאה אקרי גן והאי גן איקרי עדן לגן דלתתא. ולהרגיש מעין קדושת עתי"ק שהוא כ"ע זוכין רק ע"י בחי' הדעת שזוכין לזה ע"י חיבור חכמה ובינה מוחא ולבא וכמו שאמרנו. וזה שנחשב ברע"מ נגד קדושת עתיקא שבת עלאה שהוא בינה וקדישות שבת עדן כולל כל ג"ר ונהר יעקב ז"א ויעקב ויוסף כחדא אינון כמ"ש זח"א קעו סע"ב ברזא דאת ו"ו דאזלי תרוויהו כחדא כמש"ש קפב ב וכ"כ בזוה"ק שם קצד רע"א וש"מ דנהר דא יוסף הצדיק הוא. והיינו דנהר בתי' יעקב עמודא דאמצעיתא יוצא מעדן שכולל כל ג' ראשונות להשקות את הגן בחי' כנס"י והוא ע"י בחי' יוסף שמדתו דאחיד בשמיא וארעא. וז"ש במרדכי שזכה לכל קדושות שבת ג"ר חב"ד שכנגד זה כ' עטרת זהב ותכריך בוץ וארגמן. ובחי' יעקב ויוסף תכלת וחור וכמו שאמרנו:

« רש"י על שבת קי״ט ע״ב:י׳ רש"י על שבת ק״כ ע״א:א׳ »