רש"י על שבת קי״ח ב:ז׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קי״ח ע״ב:ו׳ רש"י על שבת קי״ח ע״ב:ח׳ »

1 שבת פתח ↗

וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמֵּתֵי בְּחוֹלִי מֵעַיִים, דַּאֲמַר מָר: רוּבָּן שֶׁל צַדִּיקִים מֵתִים בְּחוֹלִי מֵעַיִים. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמֵּתֵי בְּדֶרֶךְ מִצְוָה. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמַּכְנִיסֵי שַׁבָּת בִּטְבֶרְיָא, וּמִמּוֹצִיאֵי שַׁבָּת בְּצִפּוֹרִי. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יְהֵא חֶלְקִי מִמּוֹשִׁיבֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְלֹא מִמַּעֲמִידֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ.

2 הגהות יעב"ץ על מגילה פתח ↗

גמ׳ הא קמ״ל דשעורא דמיל כמה הוי כמחמתן לטבריא נ״ב אע״ג דידוע שיעור מיל אלפים אמה. יש שאינו בקי במדידה. יוכל לשער בהליכה של שיעור זה ובפסיעות. וא"ת הא כבר שמעינן דכוותה כממגדל נוניא עד טבריא מיל פסחים מ"ו א' תרתי למה לי. וצ״ל דהתם בפסחים משער בהילוך כדדייק לישנא דכדי שילך כו׳ והכא במיל דראיה קמשער. וטבריא בעמק היא כדאיתא בר׳׳ה ל"א ב׳ ועי׳ רש"י שם. ועי׳ בשבת קי״ח ב׳ רש"י ד"ה ממכניסי שבת כו' וכן חמתן שפולי ההר היא יושבת עיין עירובין ס"א א' והיה ההר מפסיק בין שתיהן. והיינו כדאמרינן לקמן ג׳ ב' סמוך ואינו נראה כגון שיושבת בנחל ועי׳ בהגר"א א״ח סי' תרפ"ח ס׳׳ק ו:

3 שבת פתח ↗

4 חכמת שלמה על שבת פתח ↗

רש"י בד"ה ממעמידי כו' הגיע עת לעמוד ולאכיל כצ"ל:

7 ממתי מחולי בני מעיים - שמתייסרין ביסורין ומתמרקין עונותיהן:

8 ממכניסי שבת בטבריא - מפני שהיא עמוקה ומחשכת מבעוד יום וסבורין שחשכה וממוציאי שבת בצפורי שיושבת בראש ההר ובעוד כשהחמה שוקעת נראית שם אור גדול ומאחרין לצאת:

9 ממושיבי בית המדרש - חזנים מאספי תלמידים בכל יום לבא:

10 ממעמידי - ממונים לעת האוכל לומר הגיע עת לעמוד ולאכול:

« רש"י על שבת קי״ח ע״ב:ו׳ רש"י על שבת קי״ח ע״ב:ח׳ »