רש"י על שבת קט״ז ב:ב׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קט״ז ע״ב:א׳ רש"י על שבת קט״ז ע״ב:ג׳ »

1 שבת פתח ↗

לְמָחָר הֲדַר עַיֵּיל לֵיהּ אִיהוּ חֲמָרָא לוּבָא. אֲמַר לְהוּ: שְׁפִילִית לְסֵיפֵיהּ דַּעֲווֹן גִּלְיוֹן, וּכְתִיב בֵּיהּ: אֲנָא לָא לְמִיפְחַת מִן אוֹרָיְיתָא דְּמֹשֶׁה אֲתֵיתִי וְלָא לְאוֹסֹפֵי עַל אוֹרָיְיתָא דְמֹשֶׁה אֲתֵיתִי, וּכְתִיב בֵּיהּ: בִּמְקוֹם בְּרָא — בְּרַתָּא לָא תֵּירוֹת. אֲמַרָה לֵיהּ: נְהוֹר נְהוֹרָיךְ כִּשְׁרָגָא. אֲמַר לֵיהּ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: אֲתָא חַמְרָא וּבְטַשׁ לִשְׁרָגָא.

2 שבת פתח ↗

3 שבת פתח ↗

1 שפילית - כל סוף הדבר הוא תחתית שלו ושייך למימר שפילית לסיפיה:

2 נהור נהורך כשרגא - הנהר אורך כשרגא רמזה שנתנה לו מנורה בשוחד:

3 אמר לו ר"ג אתא חמרא ובטשא - דחפתו לארץ כלומר אני נצחתי בשוחד והכל כדי שישמעו המתאספים שם נבלותו ומי הוא:

« רש"י על שבת קט״ז ע״ב:א׳ רש"י על שבת קט״ז ע״ב:ג׳ »