רש"י על שבת קט״ו ב:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קט״ו ע״ב:ה׳ רש"י על שבת קט״ו ע״ב:ז׳ »

1 מהר"ם פתח ↗

ברש"י ד"ה נשרפין במקומן כצ"ל:

2 שבת פתח ↗

אִיבַּעְיָא לְהוּ: הָנֵי שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, מְכוּנָּסוֹת אוֹ מְפוּזָּרוֹת? רַב הוּנָא אָמַר: מְכוּנָּסוֹת. רַב חִסְדָּא אָמַר: אֲפִילּוּ מְפוּזָּרוֹת. מֵיתִיבִי: סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה, אִם יֵשׁ בּוֹ לְלַקֵּט שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, כְּגוֹן פָּרָשַׁת ״וַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן״ — מַצִּילִין, וְאִם לָאו — אֵין מַצִּילִין. תְּיוּבְתָּא דְרַב הוּנָא! תַּרְגְּמַהּ רַב חִסְדָּא אַלִּיבָּא דְרַב הוּנָא בְּתֵיבוֹת.

6 תיובתא דרב הונא - דמדקתני ללקט מכלל דמפוזרות נינהו:

7 בתיבות - הא דקתני ללקט דמשמע מפוזרות לא ללקט אות ואות לבד אלא ללקט תיבה שלימה תיבה כאן ותיבה כאן עד פ"ה אותיות וכי פלגינין באותיות המפוזרות:

« רש"י על שבת קט״ו ע״ב:ה׳ רש"י על שבת קט״ו ע״ב:ז׳ »