רש"י על שבת קי״ג ב:י״א

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת קי״ג ע״ב:י׳ רש"י על שבת קי״ג ע״ב:י״ב »

1 פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על נתיבות עולם פתח ↗

59 "הכנה לזה" - טובות אלו המן ועושר המקילות את קשיי הלימוד, ולכך הן כמו הכנה ללימוד. וכן כתב בח"א לסנהדרין כ. ג, קלז:, ויובא בהערה הבאה. ויש להעיר, כי אמרו חכמים שבת קיג: על הפסוק רות ב, יד "ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותותר", "'ותאכל' בימי דוד, 'ותשבע' בימי שלמה, 'ותותר' בימי חזקיה", ופירש רש"י שם "ותאכל ותשבע - לשון עושר הוא, דוד שלמה וחזקיה כתיב בהן עושר, שהיו מביאים להן כל מלכי ארץ מנחה" אמנם בח"א שם א, נב. ביאר שאיירי בתוקף מלכותם, ולא בעושר ממוני. וכן נאמר דהי"ב לב, כז-כט "ויהי ליחזקיהו עושר וכבוד הרבה מאד ואוצרות עשה לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה ולבשמים ולמגנים ולכל כלי חמדה ומסכנות לתבואת דגן ותירוש ויצהר ואורות לכל בהמה ובהמה ועדרים לאורות וערים עשה לו ומקנה צאן ובקר לרב כי נתן לו אלקים רכוש רב מאד". הרי שהיה עושר רב בימי חזקיה, ולכאורה בזה הוא דומה לדורו של יהושע. ואולי יש לומר שזה היה עושר של חזקיה לכשעצמו, אך לא עושר של כל בני דורו.

2 שבת פתח ↗

״וַיִּצְבׇּט לָהּ קָלִי וַתֹּאכַל״. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: ״וַתֹּאכַל״ — בִּימֵי דָוִד, ״וַתִּשְׂבַּע״ — בִּימֵי שְׁלֹמֹה, ״וַתֹּתַר״ — בִּימֵי חִזְקִיָּה. וְאִיכָּא דְאָמְרִי: ״וַתֹּאכַל״ — בִּימֵי דָּוִד וּבִימֵי שְׁלֹמֹה, ״וַתִּשְׂבַּע״ — בִּימֵי חִזְקִיָּה, ״וַתֹּתַר״ — בִּימֵי רַבִּי. דְּאָמַר מָר: אֲהוּרְיָרֵיהּ דְּרַבִּי הֲוָה עַתִּיר מִשַּׁבּוּר מַלְכָּא. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: ״וַתֹּאכַל״ — בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וַתִּשְׂבַּע״ — לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, ״וַתֹּתַר״ — לְעָתִיד לָבֹא.

11 ותאכל ותשבע - לשון עושר הוא דוד שלמה וחזקיה כתיב בהן עושר שהיו מביאים להן כל מלכי ארץ מנחה:

12 אהוריריה - ממונה על הסוסים ופרדות שלו:

« רש"י על שבת קי״ג ע״ב:י׳ רש"י על שבת קי״ג ע״ב:י״ב »