רש"י על שבת ק״ז א:ה׳

5 מתני' שמנה שרצים - החולד והעכבר וגו' ויקרא יא:

6 הצדן - חייב שבמינו ניצוד:

7 והחובל בהן חייב - דיש להן עור כדמפרש בגמרא והויא ליה חבורה שאינה חוזרת והויא ליה תולדה דשוחט. לוי"ה. ל"א כיון דיש להן עור נצבע העור בדם הנצרר בו דחייב משום צובע:

8 ושאר שקצים ורמשים - כגון תולעת ונחשים ועקרבים:

9 החובל בהן פטור - דאין להם עור:

10 שלא לצורך פטור - דאין במינו ניצוד והויא מלאכה שאינה צריכה לגופה ור' שמעון היא כדמוקי לה בגמ':

11 חיה ועוף שברשותו - פטור אם צדן שהרי ניצודין ועומדין:

12 והחובל בהן חייב - דיש להן עור: