רש"י על שבת ק״ז א:ה׳

1 מתני' שמנה שרצים - החולד והעכבר וגו' ויקרא יא:

2 הצדן - חייב שבמינו ניצוד:

3 והחובל בהן חייב - דיש להן עור כדמפרש בגמרא והויא ליה חבורה שאינה חוזרת והויא ליה תולדה דשוחט. לוי"ה. ל"א כיון דיש להן עור נצבע העור בדם הנצרר בו דחייב משום צובע:

4 ושאר שקצים ורמשים - כגון תולעת ונחשים ועקרבים:

5 החובל בהן פטור - דאין להם עור:

6 שלא לצורך פטור - דאין במינו ניצוד והויא מלאכה שאינה צריכה לגופה ור' שמעון היא כדמוקי לה בגמ':

7 חיה ועוף שברשותו - פטור אם צדן שהרי ניצודין ועומדין:

8 והחובל בהן חייב - דיש להן עור: