רש"י על שבת ק״ו ב

1 המחוסר צידה - שקשה לתופסו שם כדמפרש בגמרא:

2 גמ' ביברין - קרפיפות מוקפין:

3 אין צדין מהן בי"ט - אלמא לאו ניצוד ועומד קא חשיב ליה ש"מ המכניסו לביבר אין זו צידתו:

4 ואין נותנין לפניהן מזונות - כיון דהן מוקצה לא מצי למטרח עלייהו:

5 הא רבי יהודה - ההיא דאין צדין רבי יהודה היא דבמתניתין לא חשיב לה צידה עד שיכניסו לבית:

6 עופות אעופות קשיא - דהא בין לר' יהודה בין לרבנן צפור למגדל קאמרי:

7 ביבר מקורה - הוי ניצוד:

8 בצפור דרור - מתני' דקתני צפור לבית לא בצפור דרור עסקינן שדרכה לדור בבית כבשדה ונשמטת מזוית לזוית:

9 השתא דאתית להכי - לאוקמינהו לתרווייהו כרבנן:

10 חיה אחיה נמי - מוקמי כרבנן:

11 והא ביבר קטן - מתניתין דהכא:

12 והא - מתניתין דביצה בביבר גדול:

13 שיחייא - מרוצה שהוא שוחה לאחוז בה:

14 עוקצי - פיאות להשמט בהן:

15 ואידך - כל מי שאינו כן:

16 מכלל דפליגי - והא אוקימנא דרבנן נמי בביבר קטן אמרי:

17 מאי נפקא לך מינה - כ"ש כיון דלא פליגי עליה הלכתא כוותיה:

18 זמורתא תהא - אומר השמועה בזמירה בעלמא בלא צורך:

19 סומא וישן עבידי לרבויי - לישמט כשמרגישין יד אדם:

20 אובצנא - עייפות שאינו יכול לזוז ממקומו נצוד ועומד הוא:

21 הגזין - מין חגב טהור הוא ונאכלין:

22 במינו ניצוד - כגון חגבים והגזין:

23 שאין במינו ניצוד - צירעין ויתושין שאינן לצורך:

24 חגבים בשעת הטל - עיניהם מתעוורות והרי הן ניצודין ועומדין:

25 מקלחות - הרבה ביחד שהן מזומנות ליקח:

26 ארישא קאי - דאף בשעת הטל אם מקלחות ובאות שרי ואי לא אסור:

27 מתני' צבי שנכנס - מאליו:

28 ונעל אחד בפניו - זו היא צידתו:

29 נעלו שנים פטורים - דהוי להו שנים שעשאוה:

30 לא יכול אחד לנעול - אורחיה הוא לנעול בשנים והרי לכל אחד מלאכה דבלא איהו לא מתעבדא:

31 ורבי שמעון פוטר - לטעמיה דדריש קראי למיפטר זה אינו יכול וזה אינו יכול בפרק המצניע לעיל שבת צב::

32 גמ' הצד ארי - אפילו תופסו אין זו צידתו שכשכועס משחית והולך:

33 עד שיכניסנו לגורזקי שלו - בית משמר העשוי לו כמין תיבה:

34 מתני' השני חייב - שהוא צדו:

35 הא למה - שני זה דומה מאחר שנצוד ע"י הראשון:

36 לנועל את ביתו לשומרו - ולא לצוד:

37 ונמצא צבי - שהוא ניצוד כבר שמור בתוכו וכן אע"פ שעמד הראשון אין זה אלא כשומרו לצבי שהיה לו מאתמול: