רש"י על שבת ק״ה א:י״ב

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על שבת ק״ה ע״א:י״א רש"י על שבת ק״ה ע״א:י״ג »

1 תוספתא כפשוטה על שבת פתח ↗

1. האורג שני חוטין על גבי הגס וכו'. וכ"ה בכי"ע, כי"ל ובבבלי ק"ה א'. ובד: על גבי הנס.1ואף בכי"ו אין להבחין יפה אם יש כאן גימ"ל או נו"ן. ובירושלמי פי"ג ה"א, י"ד ע"א: על גבי הגב. והגאונים אוה"ג, הפירושים, עמ' 67 והר"ח גרסו בבבלי: על גבי הגם, ופירשו שהיא חוט העובר לאורך ולרוחב כמין גמ"א יונית. ולפי פירושם הוא מעין אימרא שלהלן. ואף לפי הגירסא שלפנינו "הגס" פירושו בקצוות האריג במקום שהוא עבה. ועיין בפירש"י ק"ה א'. והחכמים לשיטתם במשנתנו רפי"ג שסוברים שאין הבדל בין תחילת האריג ובין סופו לפני שנגמר לגמרי, ואינו חייב אלא אם ארג שני חוטין.

2 תוספתא כפשוטה על כלאים פתח ↗

אימרא לפשתן המפורסמת. בס' האשכול הנ"ל: ולא יעשנו אימרה לפשתן הפורסת. ואית דגרסי ולא יעשנו אימרה לפשתן, ולא יעשה המפורסמת. ובירושלמי הנ"ל: לא יעשה ממנה אימרה מפורסמה. וכנראה שהגוים נהגו לעשות את הבגד ואת האימרא משני מינים. ועיין רש"י שבת ק"ה א'. ובירושלמי קידושין רפ"ד, ס"ה ע"ב: פירסמו עצמן כאימרא בחלוק. ובס' השרשים לר"י אבן ג'נח ערך אמר, הוצ' בכר עמ' 39: האמירך דברים כ"ו, י"ח וכו', פרסם אותך ושמך לאות. ועיין אוה"ג חגיגה, הפירושים, עמ' 52 הערה ג'. וטעם האיסור הוא מפני מראית העין, עיין בירושלמי הנ"ל.

3 שבת פתח ↗

תַּנְיָא אִידַּךְ: הָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין עַל הַגַּס? וְעַל הָאִימְרָא — חַיָּיב. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ אֶחָד. וּבַשָּׂפָה, שְׁנֵי חוּטִין בְּרוֹחַב שְׁלֹשָׁה בָתֵּי נִירִין — חַיָּיב. הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה — לְאוֹרֵג צִלְצוֹל קָטָן שְׁנֵי חוּטִין עַל רוֹחַב שְׁלֹשָׁה בָּתֵּי נִירִין: וְהָאוֹרֵג שְׁנֵי חוּטִין עַל הַגַּס וְעַל הָאִימְרָא חַיָּיב — סְתָמָא כְּרַבָּנַן.

1 על הגס - אריג הרבה:

2 על האימרא - תחלת הבגד שאורגין בו ערב ממין אחר לאימרא:

3 ובשפה - לאורך השתי כולו עושין אותו:

« רש"י על שבת ק״ה ע״א:י״א רש"י על שבת ק״ה ע״א:י״ג »