1תא שמע בוא ושמע פתרון לדבר מן הברייתא: אימתי אמרו "מת הבעל הארוס נתרוקנה רשות לאב" — בזמן שלא שמע הבעל, או שמע והפר, או שמע ושתק ומת בו ביום. ואי אמרת ואם אומר אתה שגירושין כשתיקה דמו הם נחשבים, ליתני נמי שישנה גם כן "או שמע וגירש"! מדלא תני הכי מכיון שלא שנה כך — שמע מינה למד מכאן כי גירושין כהקמה דמו הם נחשבים, ושוב האב אינו יכול להפר.2ודוחים: אימא סיפא אמור את סופה של הברייתא : אבל אם שמע וקיים, או שמע ושתק ומת ביום של אחריו — אין יכול להפר. ואי אמרת ואם אומר אתה שגירושין כהקמה דמו הם נחשבים, ליתני שישנה גם "ואם שמע וגירש"! אלא צריך אתה לומר להיפך, מדלא קתני הכי מכיון שלא שנה כך שמע מינה למד מכאן כי גירושין כשתיקה דמו הם נחשבים. ונמצא איפוא כי הדיוקים מן הרישא ומן הסיפא של הברייתא סותרים זה את זה.3אלא מהא ליכא למשמע מיניה מברייתא זו אין אתה יכול לשמוע, ללמוד ממנה בדרך הדיוק. אלא אי רישא דוקא אם ראשה מדוייק ומה שלא מנה גירושין בכלל הדינים מלמדנו שגירושין דינם כהקמה — צריך לומר כי נסיב סיפא הביא את סופה משום רישא ראשה באותו סגנון בדיוק, ומשום כך לא מנה בה את כל המקרים האפשריים. או יכול אתה לפרש להיפך; אי סיפא דוקא אם סופה מדוייק וממה שלא מנה גירושין משמע שגירושין דינם כשתיקה, יש לכן לומר כי נסיב רישא הביא את ראשה משום סיפא סופה באותו סגנון, ולא מנה את כל המקרים.4ומציעים עוד, תא שמע בוא ושמע פתרון לדבר ממה ששנינו נדרה והיא ארוסה, ונתגרשה ונתארסה בו ביום, אפילו למאה — אביה ובעלה ארוסה האחרון מפירין נדריה. שמע מינה למד מכאן כי גירושין כשתיקה דמו הם נחשבים. דאי שאם כהקמה דמו הם נחשבים מי מצי מיפר האם יכול להפר ארוס אחרון נידרי דאוקים נדרים שהקים כבר הארוס ראשון?5ודוחים: הכא במאי עסקינן כאן במה אנו עוסקים במקרה שלא שמע הארוס הראשון את נדרה. ושואלים: אי הכי אם כך מאי איריא מה שייך, מדוע שנה דווקא שאירע הדבר בו ביום? אפילו לאחר מאה ימים נמי גם כן יכול הארוס האחרון להפר. שכיון שלא שמע הארוס ביום שנדרה יכול להפר בכל זמן ששומע!6ומשיבים: מדובר שם כשלא שמע ארוס ושמע האב, ובמקרה כזה בו ביום הוא דמצי מיפר שיכול להפר, אבל מכאן ואילך לא מצי מיפר אינו יכול להפר, שהרי כבר נשמע הנדר לאב, והארוס אינו יכול להפר ביום אחר. ומשום כך אין ללמוד מכאן שגירושין דינם כשתיקה.7ומציעים: תא שמע בוא ושמע פתרון לדבר ממה ששנינו: נדרה בו ביום, גירשה והחזירה בו ביום — אין יכול להפר. שמע מינה למד מכאן כי גירושין כהקמה דמו הם נחשבים.8ודוחים, אמרי אומרים : הכא כאן באשה נשואה עסקינן עוסקים אנו, והיינו טעמא וזהו הטעם שאין יכול להפר, לא משום שהוקם הנדר על ידי הגירושין, אלא משום שאין הבעל מיפר בקודמין בנדרים שקדמו לנישואיו ולכן אינו יכול להפר אף נדר שנדרה בזמן נישואיו הראשונים עימה. ובסיכומו של דבר לא נמצא פתרון לשאלה.9א משנה דרך תלמידי חכמים לדאוג שלא יהיו כל נדרים על האשה הנישאת. וכיצד היו עושים; כשהיה האב תלמיד חכם, עד שלא בטרם היתה בתו יוצאה מאצלו בנישואיה אומר לה: כל נדרים שנדרת בתוך ביתי — הרי הן מופרין. וכן הבעל שהוא תלמיד חכם, עד שלא תכנס לרשותו בעודה ארוסה, אומר לה: כל נדרים שנדרת עד שלא תכנסי לרשותי — הרי הן מופרין. משום שמשתכנס לרשותו — אינו יכול להפר את הנדרים שנדרה קודם לכן.10ב גמרא בעי שאל רמי בר חמא: בעל, מהו שיפר בלא שמיעה, כלומר, בלא שידע שנדרה אשתו נדר מסויים? וצדדי השאלה: האם מה שנאמר בהפרת הבעל "ושמע אישה" במדבר ל, ח דוקא מדוייק הוא, שרק כאשר הוא שומע שנדרה יכול להפר, או לאו דוקא אינו מדוייק הוא ויכול להפר אף בלא לשמוע, אלא שדיבר הכתוב בהווה, שלאחר ששומע שנדרה מפר לה?11אמר רבא: תא שמע בוא ושמע פתרון לדבר ממשנתנו: דרך תלמידי חכמים עד שלא יצאת בתו מאצלו אומר לה: כל נדרים שנדרת בתוך ביתי הרי הן מופרין, והא והרי לא שמע! מכאן, שאפשר להפר בלא שמיעה.12את הראיה הזו דוחים: אין הכוונה שנדרים שלא שמע יהיו מופרים עתה, אלא לכי שמע שכאשר הוא שומע הוא שמיפר, שאמר מראש שכל נדר שישמע שנדרה — יפר אותו, ואינו מפר אלא לאחר שישמע. ומקשים: אם כן, אם אין כאן הפרה עכשיו, כי כאשר לא שמע, למה ליה לו למימר לומר עכשיו שהנדר מופר? ימתין עד שישמע את נדרה! ומשיבים: הא קמשמע לן דבר זה השמיע לנו: אורחיה דצורבא מרבנן להדורי דרכו של תלמיד חכם לחזר ולבדוק ושמא מתוך מה שאמר לה תספר לו שנדרה, ואז יוכל להפר.13ומציעים עוד: תא שמע בוא ושמע פתרון לדבר ממה ששנינו בסיפא סופה של המשנה: וכן הבעל, עד שלא תכנס לרשותו אומר לה: כל נדרים שנדרת עד שלא תיכנסי לרשותי הרי הן מופרין. משמע שמפר אף בלא שמיעה! ודוחים: הכא נמי כאן גם כן הכוונה דאמר שאומר הוא לה: לכי שמענא כאשר אשמע שנדרת נדר — הריהו מופר.14ומציעים: תא שמע בוא ושמע פתרון לדבר ממקור אחר, ששנינו: האומר לאשתו "כל נדרים שתדורי עד שאבא ממקום פלוני הרי הן קיימין" — לא אמר בכך כלום, ואין זה קיום. אם אמר לה שכל הנדרים שתידור עד אז הרי הן מופרין, ר' אליעזר אומר: מופר. והא והרי לא שמע. אלא מכאן נדייק שכדי להפר אין צורך שישמע!15ודוחים: מכאן אין ראיה, הכא נמי כאן גם כן אפשר לפרש דאמר שאומר: "לכי שמענא" כאשר אשמע יהיו מופרים. ושואלים: אם כן למה לי שיפר מן השתא מעכשיו? לכי שמע ליפר כאשר ישמע יפר לה! ומשיבים: קסבר סבור הוא: דלמא מטרידנא ההיא שעתא שמא אהיה טרוד באותה שעה ואשכח להפר. ולכן מפר מראש, ותחול ההפרה כאשר ישמע.16תא שמע בוא ושמע פתרון לדבר ממה ששנינו: האומר לאפוטרופוס ממונה שהעמיד בביתו לטפל בצורכי הבית כשהוא נעדר מביתו: כל נדרים שנודרת אשתי מכאן ועד שאבא ממקום פלוני — הפר, והפר לה האפוטרופוס, יכול יהו מופרין — תלמוד לומר: "אישה יקימנו ואישה יפרנו" במדבר ל, יד, שאין יכול להפר אלא בעלה לבדו. אלו דברי ר' יאשיה.17אמר לו ר' יונתן: הלא מצינו מצאנו בכל התורה כולה כי שלוחו של אדם כמותו, ומדוע לא יפר האפוטרופוס?18ולענייננו נלמד מכאן: ואפילו ר' יאשיה לא קאמר אינו אומר שאין אפוטרופוס מפר אלא משום שגזירת הכתוב הוא שדווקא "אישה יקימנו ואישה יפרנו", אבל מעיקר הדין דכולי עלמא לדעת הכל לולי גזירת הכתוב היינו אומרים כי שלוחו של אדם כמותו אף בהפרת נדרים, והיה השליח יכול להפר לה. והא והרי לא שמיע ליה שמע הבעל עצמו עדיין את הנדרים! ומכאן ראיה שהבעל עצמו יכול להפר אף בלא לשמוע.
