תוספות על נדרים פ״ט א:א׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור נדרים פ״ט א:א׳
1 נָדְרָה וְהִיא בִּרְשׁוּת הַבַּעַל — מֵפֵר לָהּ. כֵּיצַד? אָמְרָה ״הֲרֵינִי נְזִירָה לְאַחַר שְׁלֹשִׁים״, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְאַלְמְנָה אוֹ נִתְגָּרְשָׁה בְּתוֹךְ שְׁלֹשִׁים — הֲרֵי זֶה מוּפָר. נָדְרָה בּוֹ בַּיּוֹם וְנִתְגָּרְשָׁה בּוֹ בַּיּוֹם, הֶחְזִירָה בּוֹ בְּיוֹם — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר. זֶה הַכְּלָל: כׇּל שֶׁיָּצְאָה לִרְשׁוּת עַצְמָהּ שָׁעָה אַחַת — אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.
פירוש תוספות על נדרים פ״ט א:א׳
1 אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום - פירוש אם אשה שאמרה כן ונתגרשה קודם שיגיעו שלשים יום הרי זה מיפר קודם שיגרשנה:
2 נדרה וגרשה בו ביום והחזירה בו ביום - בפירקין דלעיל נדרים דף עב - מוקמינן לה בנשואה ואינו יכול להפר דאין בעל מיפר בקודמין ובגמרא מפרש זה הכלל לאיתויי מאי: