רש"י על גיטין פ״ג

1 או דלמא - האי לראובן ושמעון דהדר קאמר חזרה היא שחזר והפך תנאו לומר לראובן ושמעון אני מתירה לבדה ותאסרי על הכל:

2 בעי רב אשי אף לשמעון מהו - אמר לה חוץ מראובן ושמעון וחזר ואמר אף לשמעון מהו אם תימצי לומר היכא דחזר ואמר לשמעון ולא אמר אף דוקא לשמעון קאמר הכא מאי כיון דאמר אף ודאי התירה לשניהם דהאי אף אראובן קאי ואע"ג דלא הזכיר שמו:

3 או דלמא - לשמעון ולא לראובן והאי אף אכולי עלמא קאי:

4 נענה - הרים קולו כל עניה הכתובה בתורה הרמת קול היא:

5 הרי שהלכה זו - אחר גירושיה:

6 וניסת לאחיו - של אותו האיש שנאסרה עליו בגירושין:

7 עוקר דבר - מצות יבום שאסורה להתייבם לו:

8 שאין זה כריתות - האמורה בתורה שלא אמרה תורה כריתות העוקר דבר מן התורה:

9 הכורת בינו לבינה - והרי אכתי אגידא ביה ליאסר על אותו האיש:

10 לא נמצא גט בטל למפרע - שהרי אמר לה על מנת שלא תנשאי לפלוני:

11 ובניה - מן האמצעי ממזרין:

12 שאין זה כריתות - לא אמרה תורה כריתות המביא את ישראל לידי פסול:

13 לא נמצאת אלמנה - אצל כהן זה דהא לגביה לא איגרשה:

14 גרושה אצל כל אדם - ועל ידי צד גירושין שבה אסרה הכתוב עליו כדאמרן לעיל גרושה מאישה לבדו אסורה לכהונה:

15 וק"ו - והרי דברים ק"ו שאתה למד הימנו שלפני מיתת המגרש תהא אסורה לכל מפני צד אישות שבה:

16 ומה - איסור גרושה שהוא קל דליתא אלא בלאו בעלמא מצינו שאסורה על כהן זה שהיא אלמנה אצלו מפני צד גירושין שבה:

17 אשת איש שהיא חמורה - אינו דין שתאסר אצל מי שהתירו אצלו מפני צד אישות שבה:

18 אין משיבין את הארי לאחר מיתה - אם היה קיים שמא יחזיר לכם תשובה:

19 אית להו פירכא - כדמפרש ואזל לקמיה בתר סייעתא דברייתא:

20 איהו עקר - כלומר וכי הוא עוקרו ממש הרי נעקר מאליו בגרמתו של זה עוקר משמע העושה איסור בידים ויבומין הללו אינן מוטלין עליו ליבמה שיהא הוא עוקרן:

21 בת אחיו לא ישא - שלא יוכל האב ליבם את בתו:

22 היינו פירכא - דאמר רבא לכולהו אית להו פירכא:

23 ובמאי - מוקי ר"ט פלוגתא דר"א ורבנן:

24 אי בחוץ מישרא שרי לה רבי אליעזר - להתייבם לו מאחר שניסת לאחר ונתקה מאישות הראשון לגמרי:

25 אלא בעל מנת - מוקי לה דכיון דתנאה הוא ולא איתקיים נמצא גט בטל למפרע וקיימא באיסור אשת איש:

26 תרומה וקדשים - אסורין לישראל ומותרין לכהנים:

27 עריות - בתו ואחותו:

28 באישות קאמרינן - נאסרה ע"י קידושין:

29 אשת איש - מותרת לבעלה ואסורה לכל אדם:

30 היינו פירכא - דקאמר רבא לעיל:

31 הרי הותרה אצלו בזנות - דהא על מנת שלא תנשאי הוא דקאמר לה וקרינא בה מותרת לכל:

32 אלא בחוץ - מוקי רבי יוסי הגלילי לפלוגתא דר"א הילכך פריך ליה הא שאסרה עליו לגמרי דלגביה לא איגרשה:

33 הרי גרושה אצלו בזנות - גרסינן הרי לא אסרה עליו אלא לינשא אבל לזנות גרושה היא אצלו מיד הלכך אם ימות בעלה הראשון נמי שם גירושין עליה אצל זה עולמית ומעתה אין כאן ק"ו דאיכא למפרך דמה אם נאסרה עליו משום צד גירושין שבה שהרי אף אצלו היה עליה צד גירושין תאמר שתאסר על כל אדם בשביל צד אישות שיש בה אצל זה לבדו שאין עליה שום צד אישות אצל שאר כל אדם:

34 אלא בחוץ - סבירא ליה לרבי עקיבא מילתיה דר' אליעזר:

35 ופרכינן - לר"ע דפריך הני תרי פרכי חדא אחוץ וחדא אעל מנת אי סבירא ליה פלוגתא דרבי אליעזר ורבנן בחוץ נותיב הך פירכא בתרייתא דחוץ:

36 ואי בעל מנת - מוקי לה נותביה פירכא קמייתא ותו לא:

37 איכא דאית ליה בחוץ - פליגי ואיכא דאית ליה בעל מנת פליגי:

38 האי פירכא - הרי שהיה זה כהן כו':

39 ולמאן דאית ליה ע"מ האי פירכא - הרי שהלכה כו':

40 ומאי פירכא - איכא למיפרך אפירכיה דרבי עקיבא בתרייתא דקאמר רבא לעיל ולכולהו אית להו פירכא:

41 אי נימא איסור כהונה שאני - הואיל וריבה בהן הכתוב מצות יתירות:

42 הא ר' אליעזר - דאמר מותרת לכל אדם חוץ ממנו:

43 מאיסור כהונה יליף לה - מגרושה מאישה לבדה שפסול לכהונה מהתם ילפא לעיל דמדפסיל לכהונה הוי גיטא ואע"ג דשייר ויליף מינה קולא ולא אמרינן איסור כהונה שאני כ"ש דמצי למיפרך אליביה נילף מאיסור כהונה לחומרא ונימא כי היכי דצד גירושיה פוסלה לכהונה אם ימות יהא צד אישותה פוסלה לכל אדם:

44 רבא - דאמר לעיל כולהו אית להו פירכא:

45 כר' ינאי משום זקן אחד מתני לה - דאמר לעיל טעם דר' אליעזר מוהיתה לאיש אחר ולא יליף מאיסורי כהונה הילכך פרכינן לר"ע איסור כהונה שאני ולא תיקשי לרבי אליעזר:

46 והא איהו נמי מיפרך פרכיה - לר' אליעזר לקמן בברייתא:

47 מקיש קודמי הויה שניה - צד פנוי שבה בין גירושין לנשואין:

48 לקודמי הויה ראשונה - לצד פנוי שהיה בה קודם קידושין של ראשון דהא איתקוש דכתיב לעיל מיניה כי יקח איש וגו' היינו קידושי ראשון והיתה לאיש אחר היינו קידושי שני:

49 שזה אוסר וזה מתיר - נישואי בעלה הראשון אסרוה על זה ונישואי שני יתירוה לו:

50 בחרטה - שפותח פתח לנודר בדברים הבאים לו ע"י נדר זה שאילו ידע מתחילה שכן עתיד להיות לא היה נודר נמצא שמתחילתו אינו נדר:

51 והרי הפרת הבעל - שהוא בלא חרטה:

52 על דעת בעלה - על מנת שאם ירצה ואם לאו לא יהא נדר:

53 ורבנן - כל הנך רבנן דלעיל דלא ילפי מהכא פירכייהו:

54 אין זה כריתות - שאין מפרידן אלא המות דעד יום מותה קשורה בו:

55 ה"ז כריתות - מיד והיא תקיים התנאי:

56 היום אי את אשתי - נתן לה גט ואמר לה היום לבדו יהו גירושין ולמחר לא יהו גירושין דשייר בגיטא מהו:

57 תיבעי לר' אליעזר - דמכשיר בשיור:

58 תיבעי לרבנן - דפסלי בשיור:

59 כיון דפסקה - מיניה היום לגמרי אצל כל אדם:

60 פסקה - לכל אדם לעולם ושוב אינה אשתו עד שיחזור ויקדשנה הלכך אין תנאי זה כלום: