רש"י על גיטין ס״ח

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור גיטין ס״ח
1 אִיגְּנִיב לַן כָּסָא דְכַסְפָּא! בַּהֲדֵי דְּקָא מְעַיְּינִי וְאָתוּ, אַשְׁכְּחוּהָ דִּכְרִוכָה בְּסוּדָרֵיהּ.
2 אָמְרִי לֵיהּ: חֲזִי מָר, דְּלָא מֵיכַל קָא בָּעֵי – אֶלָּא לְצַעוֹרַן! אֲמַר לְהוּ: אֲנָא מֵיכָל אֲכַלִי, וּטְעַמִי בֵּיהּ טַעְמָא דְחִיוָּרָא. אָמְרִי לֵיהּ: חִיוָּרָא לָא עֲבִיד לַן הָאִידָּנָא. אֲמַר לְהוּ: בְּדַקוּ בְּדוּכְתֵּיהּ; דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: אוּכָּמָא בְּחִיוָּרָא, וְחִיוָּרָא בְּאוּכַּמְתָּא – לָקוּתָא הִיא. בְּדוּק אַשְׁכְּחוּהּ.
3 כִּי קָא נָפֵיק, כְּרוֹ לֵיהּ בֵּירָא וּשְׁדוֹ לֵיהּ צִיפְּתָא עִילָּוֵיהּ, וְאָמְרִי לֵיהּ: לֵיתֵי מָר לֵינַח. נְחַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא מֵאֲחוֹרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ לְיָנוֹקָא: פְּסוֹק לִי פְּסוּקָיךְ, אֲמַר לֵיהּ: ״נְטֵה לְךָ עַל יְמִינְךָ אוֹ עַל שְׂמֹאלֶךָ״. אֲמַר לֵיה לְשַׁמָּעֵיהּ: מַאי קָא חָזֵית? אֲמַר לֵיהּ: צִיפְּיתָא דְּשַׁדְיָא. אֲמַר לֵיהּ: הֲדַר מִינַּהּ.
4 לְבָתַר דִּנְפַק, אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא: מְנָא הֲוָה יָדַע מָר? אֲמַר לֵיהּ: חֲדָא – דִּנְחַר לִי מָר. וְעוֹד – דִּפְסַק לִי יָנוֹקָא פְּסוּקָא. וְעוֹד – דַּחֲשִׁידִי עַבְדֵי דְּלָא מְעַלּוּ.
5 ״עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת וְתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי הָאָדָם, שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת״; ״שָׁרִים וְשָׁרוֹת״ – אֵלּוּ מִינֵי זֶמֶר, ״וְתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי הָאָדָם״ – אֵלּוּ בְּרֵיכוֹת וּמֶרְחֲצָאוֹת, ״שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת״ – הָכָא תַּרְגִּימוּ: שֵׁידָה וְשֵׁידְתִין. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: שִׁידְּתָא.
6 אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִינֵי שֵׁדִים הָיוּ בְּשִׁיחִין, וְשֵׁידָה עַצְמָהּ אֵינִי יוֹדֵעַ מָה הִיא.
7 אָמַר מָר, הָכָא תַּרְגִּימוּ: שֵׁידָא וְשֵׁידְתִין. שֵׁידָה וְשֵׁידְתִין – לְמַאי אִיבְּעִי לֵיהּ? דִּכְתִיב: ״וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵמָה מַסָּע נִבְנָה וְגוֹ׳״ – אָמַר לְהוּ לְרַבָּנַן: הֵיכִי אֶעֱבֵיד? אֲמַרוּ לֵיהּ: אִיכָּא שָׁמִירָא דְּאַיְיתִי מֹשֶׁה לְאַבְנֵי אֵפוֹד.
8 אֲמַר לְהוּ: הֵיכָא אִישְׁתְּכַח? אֲמַרוּ לֵיהּ: אַיְיתִי שֵׁידָה וְשֵׁידְתִין כַּבְשִׁינְהוּ אַהֲדָדֵי, אֶפְשָׁר דְּיָדְעִי וּמְגַלּוּ לָךְ. אַיְיתִי שֵׁידָה וְשֵׁידְתִין כַּבְשִׁינְהוּ אַהֲדָדֵי, אָמְרִי: אֲנַן לָא יָדְעִינַן, דִּילְמָא אַשְׁמְדַאי – מַלְכָּא דְשֵׁידֵי, יָדַע.
9 אֲמַר לְהוּ: הֵיכָא אִיתֵיהּ? אָמְרִי לֵיהּ: אִיתֵיהּ בְּטוּרָא פְּלָן. כַּרְיָא לֵיהּ בֵּירָא, וּמַלְיָא לֵיהּ מַיָּא, וּמִיכַּסְּיָא בְּטִינָּרָא, וַחֲתִימָה בְּגוּשְׁפַּנְקֵיהּ; וְכֹל יוֹמָא סָלֵיק לִרְקִיעָא וְגָמַר מְתִיבְתָּא דִרְקִיעָא, וְנָחֵית לְאַרְעָא וְגָמַר מְתִיבְתָּא דְאַרְעָא; וְאָתֵי סָיֵיר לֵיהּ לְגוּשְׁפַּנְקֵיהּ וּמְגַלֵּי לֵיהּ וְשָׁתֵי, וּמְכַסֵּי לֵיהּ וְחָתֵים לֵיהּ וְאָזֵיל.
10 שַׁדְּרֵיהּ לִבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע, יְהַב לֵיהּ שׁוּשִׁילְתָּא דַּחֲקִיק עֲלַהּ שֵׁם, וְעִזְקְתָא דַּחֲקִיק עֲלַהּ שֵׁם, וּגְבָבֵי דְעַמְרָא, וְזִיקֵי דְחַמְרָא. אֲזַל, כְּרָא בֵּירָא מִתַּתַּאי, וּשְׁפִינְהוּ לְמַיָּא, וְסַתְמִינְהוּ בִּגְבָבֵי דְעַמְרָא; וּכְרָא בֵּירָא מֵעִילַּאי, וְשַׁפְכִינְהוּ וְשַׁפְכֵיהּ לְחַמְרָא; וְטַמִּינְהוּ. סְלֵיק יְתֵיב בְּאִילָנָא
11 כִּי אֲתָא סַיְירֵיהּ לְגוּשְׁפַּנְקָא, גַּלְּיֵיהּ, אַשְׁכְּחֵיהּ חַמְרָא. אֲמַר: כְּתִיב: ״לֵץ הַיַּיִן הוֹמֶה שֵׁכָר, וְכׇל שׁוֹגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם״, וּכְתִיב: ״זְנוּת וְיַיִן וְתִירוֹשׁ יִקַּח לֵב״. לָא אִישְׁתִּי. כִּי צָחֵי, לָא סַגִּיא לֵיהּ; אִישְׁתִּי, רְוָא וּגְנָא.
12 נְחֵית, אֲתָא, שְׁדָא בֵּיהּ שׁוּשִׁילְתָּא, סְתָמֵיהּ. כִּי אִתְּעַר, הֲוָה קָא מִיפַּרְזַל; אֲמַר לֵיהּ: שְׁמָא דְמָרָךְ עֲלָךְ! שְׁמָא דְּמָרָךְ עֲלָךְ!
13 כִּי נָקֵיט לֵיהּ וְאָתֵי, מְטָא דִּיקְלָא – חַף בֵּיהּ, שַׁדְיֵיהּ; מְטָא לְבֵיתָא – שַׁדְיֵיהּ; מְטָא גַּבֵּי כּוּבָּא דְּהָהִיא אַרְמַלְתָּא, נְפַקָא
14 אִיחַנַּנָא לֵיהּ. כְּפָא לְקוֹמְתֵיהּ מִינֵּיהּ, אִיתְּבַר בֵּיהּ גַּרְמָא. אֲמַר, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבׇּר גָּרֶם״.
15 חֲזָא סַמְיָא דַּהֲוָה קָא טָעֵי בְּאוֹרְחָא, אַסְּקֵיהּ לְאוֹרְחֵיהּ. חֲזָא רַוְיָא דַּהֲוָה קָא טָעֵי בְּאוֹרְחָא, אַסְּקֵיהּ לְאוֹרְחֵיהּ. חֲזָא חֶדְוְותָא דַּהֲווֹ קָמְחַדִּי לַהּ, בְּכָה. שַׁמְעֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה קָאָמַר לְאוּשְׁכָּפָא: עָבֵיד לִי מְסָאנֵי לְשַׁב שְׁנֵי, אַחֵיךְ. חֲזָא הָהוּא קַסָּמָא דַּהֲוָה קָסֵים, אַחֵיךְ.
16 כִּי מְטָא לְהָתָם, לָא עַיְּילוּהּ לְגַבֵּיהּ דִּשְׁלֹמֹה עַד תְּלָתָא יוֹמֵי. יוֹמָא קַמָּא אֲמַר לְהוּ: אַמַּאי לָא קָא בָעֵי לִי מַלְכָּא לְגַבֵּיהּ? אֲמַרוּ לֵיהּ: אַנְסֵיהּ מִישְׁתְּיָא. שְׁקַל לְבֵינְתָּא אוֹתֵיב אַחֲבִרְתַּהּ. אֲתוֹ אֲמַרוּ לֵיהּ לִשְׁלֹמֹה. אָמַר לְהוּ, הָכִי אָמַר לְכוּ: הֲדוּר אַשְׁקְיוּהּ.
17 לִמְחַר אֲמַר לְהוּ: וְאַמַּאי לָא קָא בָּעֵי לִי מַלְכָּא לְגַבֵּיהּ? אֲמַרוּ לֵיהּ: אַנְסֵיהּ מֵיכְלָא. שְׁקַל לְבֵינְתָּא מֵחֲבִרְתַּהּ, אוֹתְבַהּ אַאַרְעָא. אֲתוֹ אֲמַרוּ לֵיהּ לִשְׁלֹמֹה. אֲמַר לְהוּ, הָכִי אָמַר לְכוּ: נְגִידוּ מִינֵּיהּ מֵיכְלֵיהּ.
18 לְסוֹף תְּלָתָא יוֹמֵי עֲיַיל לְקַמֵּיהּ. שְׁקַל קַנְיָא, וּמְשַׁח אַרְבְּעָה גַּרְמִידֵי, וּשְׁדָא קַמֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מִכְּדִי כִּי מָיֵית הָהוּא גַּבְרָא, לֵית לֵיהּ בְּהָדֵין עָלְמָא אֶלָּא אַרְבָּעָה גַּרְמִידֵי; הַשְׁתָּא כְּבַשְׁתֵּיהּ לְכוּלֵּי עָלְמָא, וְלָא שְׂבַעְתְּ עַד דִּכְבַשְׁתְּ נָמֵי לְדִידִי?!
19 אֲמַר לֵיהּ: לָא קָא בָעֵינָא מִינָּךְ מִידֵּי; בָּעֵינָא דְּאֶיבְנְיֵיהּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְקָא מִיבְּעֵי לִי שָׁמִירָא. אֲמַר לֵיהּ: לְדִידִי לָא מְסִיר לִי, לְשָׂרָא דְיַמָּא מָסֵיר לֵיהּ; וְלָא יָהֵיב לֵיהּ אֶלָּא לְתַרְנְגוֹלָא בָּרָא, דִּמְהֵימַן לֵיהּ אַשְּׁבוּעֲתֵיהּ.
20 וּמַאי עָבֵד בֵּיהּ? מַמְטֵי לֵיהּ לְטוּרֵי דְּלֵית בְּהוּ יִשּׁוּב, וּמַנַּח לֵהּ אַשִּׁינָּא דְטוּרָא, וּפָקַע טוּרָא; וּמְנַקֵּיט מַיְיתִי בִּיזְרָנֵי מֵאִילָנֵי, וְשָׁדֵי הָתָם, וְהָוֵי יִשּׁוּב. וְהַיְינוּ דִּמְתַרְגְּמִינַן: ״נַגָּר טוּרָא״.
21 בְּדַקוּ קִינָּא דְּתַרְנְגוֹלָא בָּרָא דְּאִית לֵיהּ בְּנֵי, וְחַפְּיוּהּ לְקִינֵּיהּ זוּגִּיתָא חִיוָּרְתִּי. כִּי אֲתָא, בָּעֵי לְמֵיעַל וְלָא מָצֵי. אֲזַל אַיְיתִי שָׁמִירָא, וְאוֹתְבֵיהּ עִלָּוֵיהּ. רְמָא בֵּיהּ קָלָא, שַׁדְיֵיהּ, שַׁקְלֵיהּ. אֲזַל חֲנַק נַפְשֵׁיהּ אַשְּׁבוּעֲתֵיהּ.
22 אֲמַר לֵיהּ בְּנָיָהוּ: מַאי טַעְמָא כִּי חֲזִיתֵיהּ לְהָהוּא סַמְיָא דַּהֲוָה קָא טָעֵי בְּאוֹרְחָא, אַסֵּיקְתֵּיהּ לְאוֹרְחֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: מַכְרְזִי עֲלֵיהּ בִּרְקִיעָא דְּצַדִּיק גָּמוּר הוּא, וּמַאן דַּעֲבַד לֵיהּ נִיחָא נַפְשֵׁיהּ, זָכֵי לְעָלְמָא דְּאָתֵי.
23 וּמַאי טַעְמָא כִּי חֲזֵיתֵיהּ לְהָהוּא רַוְיָא דְּקָטָעֵי בְּאוֹרְחָא, אַסֵּיקְתֵּיהּ לְאוֹרְחֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: מַכְרְזִי עֲלֵיהּ בִּרְקִיעָא דְּרָשָׁע גָּמוּר הוּא, וְעָבְדִי לֵיהּ נִיחָא נַפְשֵׁיהּ כִּי הֵיכִי דְּלֵיכְלֵיהּ לְעָלְמָא.
24 מַאי טַעְמָא כִּי חֲזֵיתֵיהּ לְהָהוּא חֶדְוְותָא, בְּכֵית? אֲמַר לֵיהּ: בָּעֵי מֵימָת גַּבְרָא בְּגוֹ תְּלָתִין יוֹמִין, וּבָעֲיָא מִינְטָר לְיָבָם קָטָן תְּלֵיסְרֵי שְׁנִין.
25 מַאי טַעְמָא כִּי שְׁמַעְתֵּיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דַּאֲמַר לֵיהּ לְאוּשְׁכָּפָא: ״עֲבֵיד לִי מְסָאנֵי לְשַׁב שְׁנִין״, אַחֵיכְתְּ? אֲמַר לֵיהּ: הָהוּא, שִׁבְעָה יוֹמֵי לֵית לֵיהּ, מְסָאנֵי לְשַׁב שְׁנִין בָּעֵי?!
26 מַאי טַעְמָא כִּי חֲזֵיתֵיהּ לְהָהוּא קַסָּמָא דַּהֲוָה קָסֵים, אַחֵיכְתְּ? אֲמַר לֵיהּ: דַּהֲוָה יְתֵיב אַבֵּי גַזָּא דְּמַלְכָּא, לִקְסוֹם מַאי דְּאִיכָּא תּוּתֵיהּ!
27 תַּרְחֵיהּ גַּבֵּיהּ עַד דְּבַנְיֵיהּ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. יוֹמָא חַד הֲוָה קָאֵי לְחוֹדֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: כְּתִיב: ״כְּתוֹעֲפוֹת רְאֵם לוֹ״; וְאָמְרִינַן: ״כְּתוֹעֲפוֹת״ – אֵלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, ״רְאֵם״ – אֵלּוּ הַשֵּׁדִים. מַאי רְבוּתַיְיכוּ מִינַּן?
28 אֲמַר לֵיהּ: שְׁקוֹל שׁוּשִׁילְתָּא מִינַּאי, וְהַב לִי עִיזְקְתָךְ, וְאַחְוִי לָךְ רְבוּתַאי. שַׁקְלֵיהּ לְשׁוּשִׁילְתָּא מִינֵּיהּ, וְיָהֵיב לֵיהּ עִיזְקְתֵיהּ. בַּלְעֵיהּ, אוֹתְבֵיהּ לְחַד גַּפֵּיהּ בִּרְקִיעָא, וּלְחַד גַּפֵּיהּ בְּאַרְעָא, פַּתְקֵיהּ אַרְבַּע מְאָה פַּרְסֵי. עַל הַהִיא שַׁעְתָּא אֲמַר שְׁלֹמֹה: ״מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכׇל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ״.
29 ״וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכׇּל עֲמָלִי״ – מַאי ״וְזֶה״? רַב וּשְׁמוּאֵל; חַד אָמַר: מַקְלוֹ; וְחַד אָמַר: גּוּנְדּוֹ. הָיָה מְחַזֵּר עַל הַפְּתָחִים, כֹּל הֵיכָא דִּמְטָא, אָמַר: ״אֲנִי קֹהֶלֶת הָיִיתִי מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּירוּשָׁלִָים״. כִּי מְטָא גַּבֵּי סַנְהֶדְרִין, אֲמַרוּ רַבָּנַן: מִכְּדִי שׁוֹטֶה – בַּחֲדָא מִילְּתָא לָא סְרִיךְ, מַאי הַאי?
30 אֲמַרוּ לֵיהּ לִבְנָיָהוּ: קָא בָעֵי לָךְ מַלְכָּא לְגַבֵּיהּ? אֲמַר לְהוּ: לָא. שְׁלַחוּ לְהוּ לְמַלְכְּווֹתָא: קָאָתֵי מַלְכָּא לְגַבַּיְיכוּ? שְׁלַחוּ לְהוּ: אִין, קָאָתֵי. שְׁלַחוּ לְהוּ: בִּידְקוּ בְּכַרְעֵיהּ. שְׁלַחוּ לְהוּ: בְּמוּקֵי קָאָתֵי;
31 וְקָא תָבַע לְהוּ בְּנִידּוּתַיְיהוּ; וְקָא תָבַע לַהּ נָמֵי לְבַת שֶׁבַע אִימֵּיהּ. אַתְיוּהּ לִשְׁלֹמֹה, וְהַבוּ לֵיהּ עִזְקְתָא, וְשׁוּשִׁילְתָּא דַּחֲקִוק עָלֶיהָ שֵׁם. כִּי עָיֵיל, חַזְיֵיהּ, פְּרַח.
32 וַאֲפִילּוּ הָכִי, הֲוָה לֵיהּ בִּיעֲתוּתָא מִינֵּיהּ. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב: ״הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים סָבִיב לָהּ מִגִּבּוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, כּוּלָּם אֲחוּזֵי חֶרֶב מְלוּמְּדֵי מִלְחָמָה, אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵיכוֹ מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת״.
33 רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: מֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט, וְחַד אָמַר: מֶלֶךְ וְהֶדְיוֹט וּמֶלֶךְ.
34 לִדְמָא דְּרֵישָׁא – לַיְתֵי שׁוּרְבִּינָא, וּבִינָא, וְאָסָא דָּרָא, וְזֵיתָא, וְחִילְפָא, וְחִילְפֵי דְיַמָּא, וְיַבְלָא; וְלִישְׁלוֹקִינְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי; וְלִנְטוֹל תְּלָת מְאָה כָּסֵי אַהַאי גִּיסָא דְרֵישָׁא, וּתְלָת מְאָה כָּסֵי אַהַאי גִּיסָא דְרֵישָׁא.
35 וְאִי לָא – לַיְתֵי וַרְדָּא חִיוָּרָא דְּקָאֵי בְּחַד דָּרָא, וְלִישְׁלְקֵיהּ, וְלִינְטוֹל שִׁיתִּין כָּסֵי אַהַאי גִּיסָא דְרֵישָׁא, וְשִׁיתִּין כָּסֵי אַהַאי גִּיסָא דְרֵישָׁא.
36 לִצְלִיחְתָּא – לַיְתֵי תַּרְנְגוֹלָא בָּרָא; וְלִישְׁחֲטֵיהּ בְּזוּזָא חִיוָּרָא – אַהָהוּא גִּיסָא דְּכָיֵיב לֵיהּ, וְנִזְדְּהַר מִדְּמֵיהּ דְּלָא לְסַמִּינְהוּ לְעֵינֵיהּ; וְלִיתְלְיֵיהּ בְּסֵיפָא דְבָבָא – דְּכִי עָיֵיל חָיֵיף בֵּיהּ, וְכִי נָפֵיק חָיֵיף בֵּיהּ.
פירוש רש"י על גיטין ס״ח
1 איגניב לן כסא דכספא - שהיו רואים אותו כרך בסודריה ורוצין לבדוק מהו:
2 אמרי ליה - לריש גלותא:
3 דחיורא - בשר בעלת שחין:
4 מיכל אכלי וטעמי - טעמתי:
5 חיורא לא עביד לן האידנא - לא שחטנו היום בהמה בעלת שחין:
6 בדוכתא - בעור היו בודקין במקום ריסתנא זו בכף הירך ותמצאנו בעור שהוא לבן:
7 דאמר רב חסדא חיורא באוכמתא לקותא היא - טלאי לבן בעור שחור לקותא היה שם בבשר ונהפך העור ללבן:
8 כרו ליה בירא - חפרו גומץ שיפול בו:
9 ושדו ליה ציפתא - השליכו מחצלת על פי הבור כדי שלא יבין מושבו:
10 ליתי מר לינח - לשכב במשכבו:
11 נחר ליה רב חסדא - עשה לו סימן כמו נחרת סוסיו ירמיהו ח:
12 א"ל - רב ששת לינוקא פסוק לי פסוקיך:
13 נטה לך - פסוק הוא בעשהאל:
14 הדר מינה - חזור מעליה לימין או לשמאל:
15 בריכות - לרחוץ בהן בצונן:
16 הכא תרגימו - בבבל:
17 שידה ושידתין - שד זכר ושד נקבה:
18 שידתא - שידה עגלה למרכבת נשים ושרים:
19 בי שיחין - באותו מקום:
20 מה היא - מה דמותה ומה טיבה ויש אומרים שידה עצמה ראש כולן ואמן איני יודע מאי היא:
21 היכי איעביד - בלי כלי ברזל:
22 שמיר - בריה מששת ימי בראשית ואין כל דבר קשה יכול לעמוד מפניו:
23 לאבני אפוד - דאמרינן במסכת סוטה דף מח: אבנים הללו אין כותבין עליהם בדיו שנאמר פתוחי חותם ואין מסרטין עליהם באיזמל שנאמר במלואתם שלא יהו חסרות כלום אלא כותב עליהם בדיו ומראה להן שמיר מבחוץ והן נבקעות מאליהן:
24 כבשינהו - כפאם ביסורין לומר לו היכן הוא:
25 כבשינהו - לחצן לשון מכבש של בגדים שבת דף קמא.:
26 היכא איתיה - אשמדאי שאוכל לכבשו:
27 בטורא פלן - בהר פלוני:
28 כריא ליה בירא - כרה לו שם בור:
29 טינרא - אבן:
30 וחתמיה בגושפנקיה - בחותמו:
31 סייר לגושפנקיה - בודקו שלא נגע אדם בו לגלות בורו:
32 בגבבי דעמרא - גיזות צמר:
33 וזיקי דחמרא - נודות יין:
34 בירא מתתאי - במורד ההר למטה מבורו של אשמדאי:
35 ושפינהו למיא - כגון השופה יין לחמריה ב"מ דף ס: הריק מי בור העליון לתוך התחתון דרך נקב שנקב בשפה שבין שתי הבורות ומתוך שהראשון קרקעיתו גבוהה מקרקעית התחתון נרוקו המים לתוכו מאליהן:
36 וסתמינהו - לנקבים שבין זה לזה כדי שכשישים יין בעליון לא יזוב ממנו לתחתון:
37 וכרא בירא - אחרינא מעילאי לבורו של אשמדאי:
38 וטמינהו - מילא אותן שתי בורות עפר כדי שלא יבין אשמדאי:
39 טמינהו - סתמן כדמתרגמינן סתמום פלשתים בראשית כ״ו:ט״ו טמנון פלישתאי:
40 כי אתא - אשמדאי:
41 סייריה לגושפנקיה - ומצאו שלם:
42 לא סגי ליה - לא יכול להתאפק:
43 רוה וגנא - נשתכר ונרדם:
44 נחית אתא - בניהו מן האילן:
45 סתמיה - סגר השלשלת סביב צוארו שלא יוכל ראשו לצאת:
46 הוה קא מפרזל - משתגע ומתעסק לנתקה הימנו:
47 דמרך - הקב"ה:
48 חף ביה - נתחכך בו:
49 כובא - צריף קטן כמו כובא דציידי:
50 דארמלתא - אלמנה היתה דרה בו:
51 איחננא ליה - לימשך מעליו שלא יחוף בו:
52 כפא לקומתיה - לצד אחר ואיסתלק עובי כתיפיו מן הבית:
53 ולשון רכה תשבר גרם - על ידי לשון רכה שחננה מענה רך נשברה עצמי:
54 אסקיה - העלהו להטותו אל הדרך:
55 רויא - שיכור:
56 אסקיה - אל הדרך:
57 חזא חדוותא דהוו מחדי לה - ראה הכנסת כלה שהיו מרבין בשמחה מאד:
58 אנסיה משתיא - שתה הרבה:
59 נגידו מיכלא מיניה - משכו ידיכם מלהאכילו כי אם מעט:
60 קניא - קנה:
61 דמהימן ליה אשבועתיה - מאמינו בשבועתו כשנשבע לו להחזירו לו:
62 דלית בהו יישוב - של זרעים ואילנות להתפרנס שם:
63 ופקע טורא - מתבקע מעט כמין חריץ עד שמשליך שם זרע האילנות וגדלים אילנות שם ומתפרנס מהם:
64 בדקו קינא - בדקו עד שהיו בקיאין היכן יש קן של דוכיפת דהוא תרנגולא ברא:
65 זוגיתא - זכוכית כדי שיראה את בניו ולא יוכל ליכנס אצלם ויהא צריך לשמיר לבקע הזכוכית:
66 רמא ביה - שלוחו של שלמה קלא:
67 חנק נפשיה - התרנגול:
68 אסיקתיה - מה חששת לו:
69 ובעיא מינטר ליבם קטן - עד שיביא שתי שערות ויהא ראוי לחליצה ויודע היה זה שעתידה להמתין שלש עשרה שנה:
70 שבעה יומי לית ליה - אינו בטוח לחיות שבעה ימים שמא למחר ימות:
71 אבי גזא - תחתיו היה אוצר גדול זהב וכסף טמון:
72 תרחיה גביה - איחר אצלו שלמה לאשמדאי תרח בלשון ארמי איחור כדאמרינן בבבא קמא דף פ. מאן תרח ניתרח שמואל:
73 הוה קאי לחודיה - שלמה אצל אשמדאי:
74 כתועפות ראם לו - להקדוש ברוך הוא יש לו תועפות ראמים למשלחתו וליפרע פורענות בשליחותו:
75 מאי רבותייכו - שנשתבח הקב"ה בכם:
76 עזקתך - טבעתו היה שם חקוק עליה:
77 פתקיה - דחהו:
78 גונדו - לבושו ובביאורי טהרות דרב האי ראיתי קודו מקידה של חרס לשתות מים סוטה דף לב::
79 לא סריך - אינו נדבק לומר דבר אחד של שטות כל הימים שזה אומר הייתי מלך ואינו אומר דבר שטות אחרת:
80 בדקו בכרעיה - שרגליו של שד דומות לשל תרנגולים:
81 במוקי קאתי - אינו בא לשכב יחף אלא באנפילאות קאלצונ"ש בלעז:
82 מלך והדיוט - היה שלמה לא חזר שוב למלכותו:
83 לדמא דרישא - חולי כאב הראש הבא מחמת דם:
84 שורבינא - מין ארז כדאמרינן בראש השנה דף כג. תאשור שורבינא:
85 ובינא - ערבה:
86 ואסא דרא - הדס לח:
87 חילפא - צפצפה עץ ששמו פופליי"ר:
88 וחילפי ימא - גירופל"א:
89 יבלא - מין עשב:
90 ורדא - רוס"א:
91 דקאי בחד דרא - כל עלין שלו מצד אחד זה למעלה מזה:
92 לצליחתא - כאב חצי הראש:
93 בזוזא חיורא - בדינר של כסף צרוף ישחטנו:
94 להאי גיסא דכאיב ליה - שיזוב הדם על חצי הראש ששם הכאב:
95 וליתלייה - לתרנגולא שחוט:
96 בסיפי דבבא - במזוזות הפתח: