רש"י על גיטין כ״ח

1 בין כליו - בביתו:

2 לימא - רב יהודה הלכה כיש אומרים ולימא רבה הלכה כר"ש למה חזרו להזכיר את הדברים ולפרשן:

3 ומשני משום דאפכי להו - אית תנאי דמפכי דרבי שמעון ליש אומרים ויש אומרים לרבי שמעון הלכך אם לא הזכירו אלא שם החכמים לא הוי ידעי אהייא מתרי לישני קיימי:

4 חמת - בולזול"א בלע"ז והיא של עור:

5 טליקא - טשק"א בלע"ז:

6 מתני' נותנו לה בחזקת שהוא קיים - ולא חיישינן שמא מת ובטל שליחותו ומדאורייתא נפקא לן בהכל שוחטין חולין דף י: העמד דבר על חזקתו:

7 מקריבין אותה - ולא חיישינן שמא מתו בעליה ולמיתה אזלא:

8 גמ' לגבורות - שמונים שנה לישנא דקרא תהילים צ׳:י׳:

9 וחולה - או חולה דמתני' דוקא חולה ולא גוסס:

10 כיון דאיפליג - משאר דרך כל הארץ שהאריך ימים עד מאה שנה:

11 איפליג - ואינו כשאר האדם להיות קרוב למות אבל בן שמונים ואחת או יותר עד תשעים קרוב למות הוא:

12 אסורה לאכול - בת ישראל הנשואה לכהן שאוכלת בשבילו אסורה מיד דכל שעתא חיישינן עכשיו ימות אלמא חיישינן למיתה:

13 תרומה אפשר - להיות ניזונת בחולין:

14 גט לא אפשר - למיחש למיתה דאי חיישת אין לך שולח גט לאשתו והן עגונות:

15 שאני התם שהרי אסרה שעה אחת קודם למיתתו - לעולם לא חיישינן למיתה ושאני הכא שהרי אסרה מחיים שעה אחת קודם מיתתו וכל שעתא איכא לספוקי בההיא שעתא שעתידה ליאסר ושינויא דחיקא הוא והיינו דפריך ליה ואי לאו דחיישינן למיתה ממאי דהוי גיטא דלעולם הוא מיית ברישא ונאסרה מחיים דלמא היא מייתא ברישא ולא יבא לכלל גט לעולם:

16 אלא אמר אביי - האי תנא ודאי חייש למיתה ולא קשיא מתניתין דהכא ר' מאיר היא דלא חייש לבקיעת הנוד:

17 אוסרין - שמא יבקע הנוד:

18 שמא מת לא חיישינן - דאוקמינן אחזקה שהניחו חי וגבי כהן שהלך למדינת הים כיון שלא גירשה אינה נאסרת אא"כ מת אבל זו שנותן לה גט על מנת שיחול שעה א' קודם למיתתו לשמא ימות מיד ודאי חיישינן דלא מרע לה לחזקה בהכי:

19 והא נוד - לדידך דבעית לאוקמי לדברי הכל והא נוד דהאי דאסרי ליה לשתות משום שמא ימות הוא ופליג ר"מ ואמר לא חיישינן:

20 ערביך ערבא צריך - שמא השומר עצמו יפשע:

21 שמא מת לא חיישינן - ומתני' דברי הכל וברייתא דהרי זה גיטך תנאי היא פלוגתא דר"מ וחבריו:

22 והא בעינא סמיכה - ותניא בת"כ ידו ולא יד בנו ידו ולא יד שלוחו:

23 בקרבן נשים - אשה ששגגה בכרת ושלחה חטאתה דגבי סמיכה תניא קדושין דף לו. דבר אל בני ישראל וסמך בני ישראל סומכין ואין בנות ישראל סומכות:

24 וצריכא - למיתני תלתא בבי במתניתין בחזקת שהוא קיים:

25 דזימנין דלא אפשר - שהיא עניה וצריכה פרנסה ותטול תרומה בבית הגרנות:

26 מתני' כרקום - מצור מתרגמינן כרקומין דברים כ:

27 המוטרפת - ועדיין לא טבעה:

28 לידון - בדיני נפשות:

29 חומרי חיים כו' - כדמפרש ואזיל:

30 בת ישראל לכהן - חומרי מתים:

31 בת כהן לישראל - חומרי חיים ולא תאכל בתרומת אביה:

32 גמ' לא שנו - דיוצא ליהרג נותנין עליו חומרי חיים:

33 אלא בבית דין של ישראל - שלאחר גמר דין זימנין דחזו ליה זכותא ומחזירין אותו כדאמרינן בנגמר הדין סנהדרין דף מב: הסוס רץ ומעמידו:

34 פורסי שנמג - לשון פרסי הוא פסק דין:

35 כל מקום כו' - רישא הכי איתא מי שנגמר דינו וברח כו' בפ"ק דמכות דף ז.:

36 הרי זה יהרג - אלמא לא אמרינן שמא מצאו לו זכות אחרי כן ש"מ לא שכיחא ולא מספקינן בהכי:

37 איש פלוני מת - בבית דין מיתת עצמו כגון מי שלקה ושנה בב"ד כונסין אותו לכיפה:

38 נהרג - א' מארבע מיתות וגבי עובדי כוכבים מת כמו לקמוניא חלילא דקטיעא בר שלום במס' ע"ז דף י::

39 קומנטריסין - ממונין ליהרג:

40 אמאי אל ישיאו אשתו - הא קי"ל בפ' בתרא דיבמות דף קכא: עובד כוכבים מסיח לפי תומו כשר לעדות אשה:

41 וקתני - גבי ישראל ישיאו וקשיא לרב יוסף:

42 דלא שייכי בה - שאינה תפארת להם:

43 דשייכי בה - כי הכא שמתפארים שהרגו בדין:

44 עבידי לשקר - ולומר נהרג ואף על פי שלא ראוהו אלא יוצא לידון:

45 לא שנו - דנותנין עליו חומרי חיים אלא בדיני עובדי כוכבים דשקלי שוחדא: