רש"י על גיטין ל״ד

1 יתומין - קטנים:

2 אפוטרופוס - לכל אחד:

3 ובוררין להן - כל אפוטרופוס יברור חלק יפה שלו שמתוך כך יהיו החלקים שוים:

4 כח ב"ד - שמינו להם האפוטרופוס:

5 התם ממונא - והפקר ב"ד היה הפקר:

6 הכא איסורא - דא"א ומשום מה כח ב"ד יפה לא אפקעו רבנן קידושין:

7 גידול בר רעילאי:

8 ונוולה - אורגת:

9 הא גיטך - הראהו לה ולא מסרו לה:

10 ברוך הטוב והמטיב - שלא מסרת לה:

11 ולא בטל גיטא - ואם בא שליח זה ומסרו לה למחר מגורשת:

12 גלוי דעתא - שאינו חפץ עוד בשליחות זה:

13 אמר לכו רב ששת - רב ששת אמר לכם ואני שמעתי דלבטיל גיטא:

14 ואצרכיה רב ששת גיטא אחרינא - אלמא משום דגליא דעתיה בביטולא:

15 אטו רב ששת מבטל גיטא דאינשי הוה - אפילו גלוי דעתא ליכא דהא לא אמר אנא בטלתיה אלא רב ששת והכא ליכא גלוי דעתא דידיה:

16 איהו בטליה - ואמר בהדיא ליבטיל:

17 משום דפנוי - בני אדם המכין וחובטין אותו במצות רב ששת ואומר לו למה אתה מבטלו אמר להו הכי רב ששת צוה כן:

18 ירמיה ביראה - כך שמו:

19 תנא אשקליה - שנה שנית וכפהו לצוות לכתוב אחר:

20 אותיבו קרי באודנייכו - שימו קניבת ירק דק של דלועין באזניכם שלא תשמעו ביטולו:

21 אשור הבו לה הייא - התחזקו לתתו מהר:

22 אשור - כמו אשרתא דדייני לעיל גיטין דף כו. וכמו אשרו חמוץ ישעיהו א׳:י״ז לשון חיזוק:

23 אטו לבטולי גיטא בעי - זה שגילה בדעתו שאינו חפץ בגירושין הללו כלום גילה שהוא בא להפקיען על ידי ביטול גט:

24 לקיומי תנאה בעי - על ידי קיום תנאי הוא בא להפקיע לומר התניתי לבא עד שלשים ואם לאו יהא גט והרי באתי וקיימתי תנאי:

25 אי לא נסיבנא - כתב גט ונתן לארוסתו ע"מ שאם לא יכנס עד שלשים יום יהא גט:

26 קטרחנא - בצרכי חופה ואנוס אני:

27 אין טענת אונס - והוי גיטא:

28 והלכתא כנחמן - דאמר לעיל ביטול בפני שנים:

29 והלכתא כנחמן - נמי בהא דאמר הלכה כרבי בשתיהן:

30 והלכתא כנחמני - אביי דאמר גלוי דעתיה בגיטא לאו מלתא היא וזו היא אחת מהלכות של סימן יע"ל קג"ם דהלכתא כאביי ונראה בעיני דעל שם שרבה בר נחמני גידל אביי בביתו ולמדו תורה שהיה יתום השיאו את שם אביו נחמני רבה סתם הוא רבה בר נחמני:

31 מתני' בראשונה היה משנה שמו ושמה - כשהיו לו שני שמות אחד כאן ואחד במדינת הים היה מגרשה בשם הנוהג במקום כתיבת הגט ולא היה מקפיד לכתוב שניהם:

32 מפני תיקון העולם - שלא יוציאו לעז על בניה מן השני לאמר לא גירשה בעלה שאין זה שמו:

33 גמ' והוא דאתחזק - אבל לא אתחזק כאן שיש לו שני שמות אין צריך לכתוב וכל שום שיש לו ואפי' נודע לאחר זמן שיש לו שם אחר הוי הגט כשר שאין לנו אלא שם שקרא הוא לעצמו בפנינו והוחזק בו:

34 יצא למקום אחר - שאינו ביהודה וגליל:

35 מגורשת - משום דבאותו מקום לא היו מוחזקין שיהיו לו שני שמות אבל ביהודה היו יודעים שיש לו שם אחר לפיכך הוצרכו כל שמותיו שהחזיק עצמו בהם לפניהם דבתר חזקה אזלינן:

36 ופורתא שרה - מיעוט בני עירם היו קוראין את שמה שרה:

37 מרים - צריך לכתוב בגט שהוא עיקר והדר וכל שום דאית לה:

38 מתני' אין אלמנה נפרעת מנכסי יתומים - את כתובתה:

39 אלא בשבועה - שלא נתקבלה כלום:

40 נמנעו מלהשביעה - והיתה מפסדת כתובתה ובגמרא מפרש מאי טעמא:

41 שתהא נודרת ליתומים כל מה שירצו - יבחרו להם דבר קשה להדירה בו כגון קונם מיני מזונות עלי אם נהניתי מכתובתי:

42 וגובה כתובתה - ואם נתקבלה תחילה הרי היא נאסרת בכל מזון הילכך לא הות הדרה ושקלה דלא חשידא לעבור על נדרה:

43 העדים חותמין על הגט - כל אלו מתקנות רבן גמליאל הזקן:

44 מפני תיקון העולם - אכולהו קאי גבי אלמנה שיהו נשים נשאות לבעלים ולא תדאגנה להפסיד כתובתן וגבי חותמין מפרש בגמרא מאי תיקון איכא: