רש"י על גיטין ע״ז

1 לכי נפקא קאמר לה - ואי מיית בלילה לא הוי גיטא וגבי מתני' נמי הרי זה גיטך לכשלא אבא לאחר שנים עשר חדש לאו גט הוא וליכא למיסמך אזמנו של שטר מוכיח עליו דהא בהדיא אמר לכשלא אבא יהא גט אבל לא מעכשיו:

2 באם תצא - ודכוותה אם לא באתי ואמרי' לעיל בפירקין גיטין דף עב. גבי אם מתי אם שתי לשונות משמע משמע מעכשיו ומשמע לכשיגיע אמר מהיום הוי מעכשיו לא אמר מהיום הוי לכשיגיע הלכך רבותינו סברי לה כרבי יוסי כו':

3 כאם מתי גרידא - ואמרן לעיל דלאחר מיתה הוא לכשאמות והכא נמי משמע לכשלא אבא לאחר שנים עשר חודש:

4 כתב גט על תנאי כשר - ואפילו לא נתקיים התנאי דהא הכא הוא צוה לכתוב לאחר י"ב חדש והם קדמו וכתבוהו ומכשר רבי יוסי ונימא נמי דארישא פליג:

5 מדהוה ליה למימר כו' - אבל ברישא מודה:

6 ורבנן - דפליגי עליה סברי ל"ש אמר כתבו אם לא באתי ל"ש אם לא באתי כתבו לא צוה לכותבו אלא לאחר י"ב חדש:

7 לאחר שבוע שנה - זה גיטך אם לא אבא לאחר שבוע זו שמטה זו ממתינים לו שנה שמינית דכל שנה שמינית קרויה אחר שבוע:

8 חד בשבא תרי בשבא ותלת בשבא - קרי בתר שבת שעברה אבל רביעי חמישי וששי נקראין על שם שבת הבאה:

9 קמי שבתא - האי שבת דקאמר יום שבת ממש קאמר:

10 לאחר הרגל - אם לא אבא לאחר הרגל צריך להמתין ל' יום:

11 וקלסוה - יפה אמרת דודאי יחידאה אמרה:

12 ולא קלסוה - לא הודו לו שנאמרה מפי רבים משום דלית הלכתא כוותיה:

13 מתני' הזורק גט והיא בתוך ביתה - של נכסי מלוג וזרקו לה ע"ג קרקע:

14 הרי זו מגורשת - דקנתה לה חצרה כאילו נתנו בידה כדמפרש בגמ':

15 לתוך חיקה או לתוך קלתה הרי זו מגורשת - ואפילו היא בתוך ביתו וטעמא מפרש בגמ':

16 קלתה - סל שהנשים נותנות לתוכו מחטין וצנוריות:

17 גמ' ת"ל ונתן מ"מ - ודרשי' ליה באנפי נפשיה מדלא כתיב ובידה יתננו משמע לן נתינה כל דהוא וידה דכתב רחמנא דבעינן דומיא דידה דמשתמרת לדעתה כדמפרש לקמיה:

18 משום דבעל כרחה - כלומר דכי יהיב ליה נמי בידה על כרחה היא ואפילו הכי אמר רחמנא דתתגרש הלכך חצרה נמי קני לה:

19 אבל גנב - דלא מיחייב אי שדייה איניש על כרחיה:

20 אימא - מדעתיה נמי לא תיקני ליה חצרו אם לא משך כגון נכנסה לחצרו ונעל בפניה:

21 קנה בעלה - לפירות להשתמש בה ואכתי לא נפיק גט מידיה דבעל:

22 דכתב לה כו' - השתא משמע דכתב לה כן לאחר שכנסה:

23 על שדה זו - שהיתה לו עמו שותפות בה:

24 ואין לי עסק בה - אחת מכל לשונות הללו:

25 לא אמר כלום - דמאחר שהיא שלו צריך לכתוב לשון מתנה:

26 בכותב לה - דין ודברים כו' בעודה ארוסה קודם שזכה בנכסים וא"צ לכתוב לשון מתנה דיכול להתנות כדרב כהנא:

27 ממקום אחר - שאינה ירושת אבותיו מן התורה:

28 מתנה עליה - קודם שזכה:

29 אי אפשי בתקנת חכמים כגון זו - אמילתא אחריתי אמרה רבא:

30 שומעין לו - הואיל והתקנה לצורכו נעשית יכול לומר כלום עשו אלא להנאתי אני אי אפשי בהנאה זו:

31 מאי כגון זו - אהייא אמרה רבא:

32 איני ניזונית - משל בעלי:

33 ואיני עושה - לו מלאכה דכי תקון רבנן מזוני להנאתה תקון זמנין דלא ספקה במעשה ידיה ואחר כך תקנו מעשה ידיה לבעלה משום איבה הלכך יכולה לומר אי אפשי:

34 רבא אמר - לעולם בדלא כתב לה דין ודברים ודקשיא לך מה שקנתה אשה קנה בעלה:

35 אטו ידה מי לא קניא ליה לבעל כו' - ולקמיה פריך מאי היא:

36 גיטה וידה באין כאחד - על ידי הגט באה ידה לה עם נתינתו:

37 אמר ליה רבינא לרב אשי רבא - דקשיא ליה לעיל אטו ידה מי לא קניא ליה לבעל:

38 יד אשה קשיא ליה - בתמיה:

39 נהי דקניא ליה למעשה ידיה - אבל גופא מי קני ליה וכיון דגופא לא קני ליה מכי יהב גיטא לידה נפק לה גט מרשותיה ולא משום דגיטה וידה באין כאחד הלכך גבי חצר דקניא ליה היכי מיגרשא:

40 יד דעבד קשיא ליה - שגופו קנוי ומקבל שחרורו בעצמו:

41 למאן דאמר - בהאשה נקנית קדושין דף כב: שהעבד קונה עצמו בשטר שיחרור:

42 על ידי עצמו - כלומר בקבלת עצמו:

43 תקף ליה עלמא - והיה ירא פן ימות ותזקק ליבם ואסור לטלטל גט בשבת ולמוסרו לה:

44 לקנייה - הבעל לדוכתא דמחית ביה גיטא לאשה בחזקה דקרקע נקנה בחזקה:

45 ותיחוד ותפתח - תסגור דלת החדר שיקנה לה לשום חזקה:

46 דתנן נעל - דלת או גדר פרצה או פרץ גדר כל שהוא:

47 הרי זו חזקה - לקנות שאין המוכר יכול לחזור בו דהשתא קא יהיב לה חצר וגיטה בתוכו ותנן נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להן אחריות בכסף בשטר ובחזקה:

48 אם אמרו בנשואה - שהבעל יזכה בנכסים יאמרו בארוסה והך מילתא דרבא אתמר מקמי ההיא דאמר רבא לעיל גיטה וחצרה באין כאחד דבתר הכי הדר ביה רבא ואמר לא שנא ארוסה ולא שנא נשואה כו' כדמפרש ואזיל:

49 והא אמרה רבא - לעיל ואמאי איכסיף כי פרכה רב עיליש להא מילתא:

50 ומשנינן מעיקרא נמי כי אמרה רבא - לההוא תירוצא דלעיל אהאי מעשה אמרה בתר דהדר סברה ואמר דגיטה וידה באין כאחד הכי גרסינן מעיקרא כי אמרה רבא אהאי מעשה אמרה:

51 כמי שבתוך ביתה - כאילו היא בתוך ביתה ומאי היא דבעי' דתיהוי חצרה משתמרת. לדעתה כלומר על פיה ועל צוויה לאפוקי הא דאמרי' בפרקין לקמן גיטין דף עח. נתן גט ביד עבדה ניעור אינו גט דהויא לה חצר המשתמרת שלא לדעתה שהוא משמר עצמו מדעתו:

52 משום ידה אתרבאי - הלכך סמוכה לה בעינן דומיא דידה:

53 נפל בפיסלא - על גבי חתיכת עץ:

54 פליג רשותא לנפשיה - ואינו בטל לגבי חצר ואינה מגורשת ולקמיה פריך היכי דמי:

55 אי נימא בחצר דידה - דאשה:

56 כי הוי ארבע אמות מאי הוי - הרי שניהם שלה:

57 דאושלה מקום - בחצרו לקנות בו גט:

58 דאושלה - השאילה: