רש"י על גיטין ג׳

1 משום עיגונא אקילו בה - להימניה לשליח:

2 האי קולא היא - בתמיה:

3 דאי מצרכת תרי - למימר לשמה תו לא מצי בעל לערער השתא אתי ומערער ואוקי חד לבהדי חד:

4 כיון דאמר מר - לקמן גיטין דף ה::

5 בפני כמה נותנו - שליח זה לאשתו ואומר בפניהם בפני נכתב בפני שנים וכו':

6 מעיקרא מידק דייק - השליח כשמקבלו מיד הבעל ויודע בו שברצון מגרשה ולא יבא ויערער עוד ואי נמי עורר אינו נאמן דודאי דק במילתא שפיר:

7 נעשה כמי שנחקרה עדותן בב"ד - דלא חציף איניש לזיופי:

8 אתי למיגזייה - דלא יאמר כולהו ואמרינן לקמן שם כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים בגיטין הולד ממזר:

9 חדא מתלת - תיבות כגון בפני נכתב לשמה:

10 גייז - דזימנין דלא אמר אלא בפני נכתב:

11 חדא מתרתי - כגון בפני נכתב:

12 לא גייז - וממילא שיילינן ליה אי נכתב לשמה ואמר אין אי נמי סתמא לשמה קא מסהיד ומיהו בפ"נ ובפני נחתם אצרכוה דכתיבה וחתימה בעינן לשמה וכיון דכל חדא מילתא באפי נפשה היא לא גייז:

13 א"כ - דטעמא משום קיום הוא בפני נכתב למה לי:

14 ורבא בדין הוא - דלא בעי למימר נכתב:

15 אלא - משום הכי אצרכוה:

16 דא"כ - דלא אמר נכתב:

17 אתי לאיחלופי כו' - דמוכחא מילתא דלקיומי אתי ומאן דחזי סבר כל שטרות נמי בחד מיקיימי אי אתי חד סהדא ואמר מכיר אני כתב ידי העדים:

18 התם - גבי קיום שטרות יודעים אנו שזה כתב העדים הוא דקאמרי:

19 הכא בפני קאמר - ולא קא מוכחא מילתא:

20 הכא אשה מהימנא - אם הביאה גט לחבירתה ואמרה בפ"נ מהימנא כדתנן בפ"ב לקמן גיטין דף כג: אף הנשים שאינן נאמנות לומר מת בעליהן כו':

21 בעל דבר - אותו שמוציא השטר והשטר שלו:

22 הכא בעל דבר מהימן - האשה עצמה מביאה את גיטה ממדה"י בתורת שליחות כגון דאמר לה בעלה אל תתגרשי בו אלא בב"ד ובלבד שתהא צריכה לומר בפ"נ ובפני נחתם וכו' בפ"ב שם:

23 אטו הכא כי אמר יודע אני מי לא מהימן - הואיל ולדידיה טעמא משום קיומא הוא אי אמר יודע אני בחתימת ידי העדים מי לא מהימן דמה לי בפני מה לי יודע אני וכיון דהכי הוא אי לאו דמצרכינן נמי אכתיבה דתיהוי היכר בין גיטין לשטרות אתי לאיחלופי בקיום שטרות דעלמא לקיימינהו בעד אחד:

24 מאן האי תנא - דמתניתין:

25 אי רבי מאיר - דאמר עיקר השטר זו היא חתימתו:

26 חתימה - לשמה בעי דכי כתיב וכתב לה אחתימה כתיב כדקתני לקמן גיטין דף כא: כתב גט על המחובר כשר ואע"ג דכתיב וכתב ונתן מי שאינו מחוסר אלא כתיבה ונתינה יצא זה שהוא מחוסר כתיבה קציצה ונתינה אפ"ה כיון דחתמו בתלוש מכשר ליה ר"מ אלמא וכתב דקרא אחתימה הוא:

27 אין כותבין - לכתחילה על המחובר שמא יחתום במחובר ומפסיל כדפרישית והכי מפ' בפ"ב דף כא::

28 ואי ר' אלעזר - דאמר מדאורייתא גט שאין עדיו חתומין עליו כשר אלמא וכתב כתיבה היא דמשמע:

29 כתיבה בעי - לשמה ולא חתימה:

30 והא שלשה גיטין פסולין - דקא חשיב בפ' בתרא לקמן גיטין פו. וחד מינייהו אין עליו עדים:

31 דרבנן - כלומר פסולייהו אפי' לת"ק לא הוי אלא מדרבנן מדקתני אם ניסת הולד כשר:

32 ולא בעי רבי אלעזר חתימה - ופליג עלה ר"א דאפילו לכתחילה תנשא אלמא פסולא דרבנן נמי לית ליה:

33 שלשה גיטין פסולין - לכתחילה:

34 כתב בכתב ידו - ידי הבעל:

35 ואין בו זמן - באי זה זמן נכתב:

36 ואין בו אלא עד אחד - וכתב ידי סופר:

37 ואם נישאת הולד כשר - אלמא ת"ק גופיה לא פסיל אלא מדרבנן ומדפליג ר"א עליה שמע מינה אפילו לכתחילה מכשיר:

38 וגובה מנכסים משועבדים - גובה כתובתה בגט זה מנכסים משועבדים דתנן בכתובות דף פט. הוציאה גט ואין עמו כתובה גובה כתובתה לישנא אחרינא גובה מנכסים משועבדים אם שטר מלוה הוא גובה מנכסים משועבדים שט"ח נמי קרי גט כדאמר בעלמא ב"ק דף צה. וגט חוב שאין בו אחריות:

39 אלא מפני תיקון העולם - שמא ימותו עדים ושוב אין לו עדות לפיכך נהגו לחתום דאם ימותו תראה חתימתם לעדים אחרים ויכירוהו: