רש"י על גיטין ס״ז

1 כיון דאמר מר - לקמן בשמעתין גבי אמרו לסופר ויכתוב ולפלוני ופלוני ויחתמו כשר הגט אבל לא תעשה:

2 לא שכיחא - הלכך לא גזרינן ושמואל לית ליה דרבי ירמיה דאמר חתם סופר שנינו אלא כתב סופר וחתם עד כדאמרינן בהמגרש לקמן גיטין דף פו. ולא מוקי לה כר' יוסי ולא איירי מתני' בחתימת סופר כלל ובין לרבי יוסי ובין לר' מאיר כשרה החתימה ושמואל לית ליה דרב חסדא דאמר רבי יוסי היא וכתב סופר ודברי הכל היא:

3 דלמא אמר להו - אתם חתומו ואמרו לפלוני ויכתוב דבהא אמרי' לקמן כשר ותעשה ואי מכשרת חתימת סופר בגט אזלי הני סהדי ומחתמי לסופר משום כיסופא:

4 הניחא למ"ד כו' - פלוגתא היא לקמן בשמעתין:

5 אלא ר' יוסי תרתי אמר כו' - אלא ודאי רבי יוסי תרתי אמר לפסולא בין שאמר לשלשה תנו בין שאמר אמרו לפלוני ויכתוב ופלוני ופלוני ויחתמו פסול והנך אמוראי דאמרי לקמן תעשה ולא תעשה אליבא דרבי מאיר פליגי דלרבי יוסי פסול לגמרי ואיתא לדרב חסדא דהא דקתני חתם סופר כשר רבי יוסי היא דליכא למיחש שמא שליח צוה ולא בעל:

6 ושמואל - דאמר לעיל הדבר צריך תלמוד דאי כתובו כתב ידו הא כתב הגט נעשה כאומר אמרו וכשר:

7 סבר לה כרבי יוסי בחדא - דאמר שמואל הלכה כרבי יוסי היכא דלא אמר אמרו:

8 ופליג עליה - באומר אמרו:

9 נמוקו עמו - פירושו עמו לתת טעם לכל דבריו שהיה מיישב את דבריו:

10 חכם וסופר - כדאמרינן במסכת סוטה דף כ. אמרתי לו לבלר אני:

11 חכם לכשירצה - כשהיה רוצה להיות מתון ומתיישב בדבריו היה חכם:

12 גל של אגוזים - מפרש באבות דר' נתן פ' יח מה גל של אגוזים אדם נוטל אחת מהן והם נקבצות ונופלות זו על זו כולן כך ר' טרפון בא תלמיד ושאלו דבר היה מביא לו ראיה מקרא מדרש משנה הלכה ואגדה הכל יחד:

13 חנות מיוזנת - יינה מוכן בה תמיד שאין החנוני צריך לומר ללוקחין המתינו ואביא לכם כך נצרך אדם ללמד מפיו מזומן לו ותלמודו ערוך בפיו:

14 אוצר בלום - כך מפורש באבות דרבי נתן למה היה ר' עקיבא דומה לעני שנטל קופתו ויצא לשדה מצא שעורים קצר ונתן בה מצא חטין נתן בה וכן פולים וכן עדשים וכשבא לביתו בירר כל מין ומין לעצמו כך ר"ע כשלמד מרבותיו שמע דבר מקרא מרבותיו ואחריו הלכה ואחריו מדרש ואחריו אגדה נתן לבו לחזור עליהן ולגורסן עד שהיו סדורין בפיו ולא אמר אלמוד מקרא לעצמו מדרש לעצמו אבל כשנעשה חכם גדול עשה כל התורה מטבעות מטבעות סידר מדרש ספרי וסיפרא לבדן ושנאן לעצמן לתלמידיו והלכות לעצמן ואגדות לעצמן ונראה בעיני אוצר בלום סגור מסגירות לבדן מחיצות מחיצות כמו שעושין בתיבות גדולות ליתן חטין מכאן שעורין מכאן עדשים מכאן כמו פיו בלום ורגליו מבולמות בבכורות דף מ: קלושיי"א בלעז:

15 קופת הרוכלים - מפרש התם מה רוכל זה שבא לעיר שואלין ממנו אפרסמון עמך אומר הין פלייטון עמך אומר הין קנמון עמך אומר הין כך נצרך אדם לשאול דבר במקרא משיבו וכן בגמרא וכן במדרש וכן באגדה ואין שבח זה דומה לשל ר"ע שנתן לבו תחילה ולמד הכל מבולבל ואח"כ סדרן:

16 קופה של בשמים - דומה לקופת הרוכלין אלא שהרוכל מתוך שאומנתו לכך מרבה מינין יותר וקושר כל אחד בצרור לבדו להיות מזומן לשואלו:

17 קב ונקי - לא לימד הרבה כשאר חבריו אלא מה שאומר בבית המדרש נקי הוא שהלכה כמותו לעולם:

18 טוחן הרבה - שנה הרבה:

19 מוציא קימעא - מפרש ליה:

20 תנא משכח קימעא - מתלמודו:

21 ומה שמוציא אינו מוציא אלא סובין - מה ששכח מתלמודו לא שכח אלא דברים שלא נראו שהלכה כמותן:

22 שנו מדותי - למדו תורתי:

23 שמדותי תרומות מתרומות מדותיו של ר"ע - בחרתים ותרמתים מתוך עקרי משניותיו של ר"ע והיינו ברירה אחר ברירה:

24 שמא תשכור עדים - לכך שיאמרו בשם בעלה לסופר לכתוב ולעדים לחתום:

25 לא חששו חכמים לדבר זה - מאחר שמכירין חתימתן לא חשו לומר שקר חתמו:

26 מעשה לא עבדי - שיחתמו שקר או יעידו שקר:

27 דיבורא עבדי - אומר לאחרים לעשות והאחרים סבורים שהבעל ציוה:

28 ואתם חתומו - דליכא למיחש שמא תשכור כיון דאין חותמין אלא אם כן שמעו מפי הבעל עצמו:

29 ולא תעשה - גזירה הא אטו הא:

30 ואיכא דאפיך להו - לרבה ורב יוסף:

31 ע"י כולן - בשביל כולן:

32 מוליך במעמד כולן - כולן ילכו עמו:

33 מנה מהו - אם לא אמר כולכם אבל מנאן א' ב' ג' ד' ואמר כתבו גט לאשתי מהו מדמננהו לכולהו הנך מנויין איכוון או דלמא כיון דלא אמר להו כולכם המנויין כתבו לא בעינן כולם:

34 אמרי לה להאי גיסא - מנה כולהו אכולהו קפיד מנה מקצתייהו לא קפיד אלא אמנויין השנים מהני מנויין חתמו למעוטי השאר שלא נמנו אתא ולא לכל הני מנויין איכוין שיחתמו כולם כיון דלא מנה לכולהו הוברר שטורח הדבר עליו וחדל לו מדעתו הראשונה ואפי' המנויין אינם צריכין לחתום אלא מקצתן:

35 ואמרי לה להאי גיסא - מנה מקצתן גלי דעתיה דאהני קפיד וצריכין כולן המנויין לחתום מנה כולן כיון דלא אמר כולכם לא הקפיד אלא לומר בפני מנין זה ולא שיחתמו כולם:

36 אתקין רב יהודה בגיטא דכולכם - בגט שאדם אומר במעמד רבים ויש לחוש שמא יאמר לכולכם איכוין ולא יחתמו כולם ונמצא גט בטל התקין שיהו כותבין בו כך אמר לנו פלוני כתבו או כולכון או כל חד מנכון כולכון אחד כותב במעמד כולם או כל חד מנכון אפי' אין חביריו עמו:

37 אובילו - הוליכו:

38 ואתי לאיפסולי - שמא לא יהא אחד מהן במעמד כתיבתו או לא יחתמו כולן:

39 חתומו כל תרין מנכון - ולא לימא אינש כולכם:

40 מתני' מי שאחזו קורדייקוס - שם שידה השולטת כששותה יין הרבה מגיתו:

41 לא אמר כלום - שאין דעתו מיושבת:

42 נשתתק - לאו אשאחזו קורדייקוס קאי אלא אדם שנעשה אלם מחמת חולי:

43 הרכין - הטה ויט שמים מתרגמינן וארכין שמיא תהילים י״ח:י׳:

44 בודקין אותו - בדברים אחרים שואלין לו דברים שהוא ראוי להשיב עליהן אם ראו דעתו מיושבת שמרמז על תשובת לאו הרכנה שדרך בני אדם להרכין על לאו ועל הין הרכנת הין שלשה פעמים לכל אחד כותבין ונותנין אם מרכין על הגט הרכנת הין:

45 גמ' נכתיה - נשכו כלומר ששתה הימנו והרגיש בו:

46 רוחא - שד האוחז על ידי כך:

47 לקמיעא - שמשביעין בה את הרוח בשמו:

48 סומקא - כחוש:

49 מרקא - מזוג במים הרבה:

50 לשמשא בת יומא - חולי שאחזו מחמת חום בו ביום:

51 כוזא דמיא - ישתה:

52 סיכורי - הקזת דם בקרן:

53 סומקא - כחוש:

54 עתיקתא - מימים רבים:

55 למציעתא דרישיה - דחולה:

56 דחליש ליה עלמא - פג לבו:

57 ולימוד - ישוט כמו נחית בר אמוראי ב"ב דף עד::

58 לשמשא בשרא סומקא כו' - כדאמר:

59 לתלגא - חולי שאחזו מחמת צינה:

60 חייא - בלא מזיגת מים:

61 הוו מצערי ליה - העבדים מפני שהיה חסיד ופרוש ומחמיר עליהן באיסורין:

62 ילתא - אשת רב נחמן והיא בת הנשיא ואשת אב בית דין וחשובה כדאמרי' בהעור והרוטב חולין דף קכד. דרב נחמן חתנא דבי נשיאה הוה:

63 מסותא - מרחץ:

64 דמתהפכי - מחמת זיעה אדומה היוצאה ממנו ע"י בשרא שמינא וחמרא חייא:

65 פשיטי פשיטי - בהרות עגולות:

66 רב יוסף איעסק - לתלגא בריחים כדי שיחמם ויזיע:

67 בכשורי - לשאת קורות ומשאות:

68 אהדמו לי הדמי דחיותא - סדרו לפני נתחי הבהמה לנתחיה:

69 אהדמו - הנתיחו כלומר ערכו הנתחים:

70 א"ל - ריש גלותא:

71 אי הכי - דמשום דחשידי הוא:

72 ליעבדו קמיה שמעיה דמר - כלומר קמיה שמעיה דמר יסדרו המאכל בהיתר:

73 תכא - שולחן:

74 ריסתנא דחנקא חמתא - אמנשטריישו"ן עצם קטן שעל כף הירך שאדם בולעו ונחנק משום דרב ששת סגי נהור הוה ולא יראנו ויאכל ויחנק:

75 גששה - מששה והרגיש באותו עצם:

76 שקל - כל החתיכה וכרכה בסודריה: