רש"י על גיטין י״ט

1 כדאי הוא רבי שמעון - דמתניתין דאמר נכתב ביום ונחתם בלילה כשר:

2 לסמוך עליו בשעת הדחק - שהלך זה לדרכו או ניסת כבר בגט זה:

3 סבירא ליה - לרבי יהושע בן לוי:

4 וכולן משום תנאי - ואין כאן הקדמה דתנאי נינהו ואפילו לרבנן כשר:

5 מתני' על העלה של זית - תלושה:

6 ונותן לה את הפרה - בגמרא מפרש טעמא:

7 גמ' סמא - אורפימנ"ט:

8 סקרתא - צבע אדום שקורין מיניא"וף:

9 קומא - שרף האילן:

10 חרתא דאושכפי - אדרמינ"ט:

11 במי טריא - מי גשמים לשון מורי מי טריא מים ששורים בו פרי שהוא כעין עפצים גל"ש בלע"ז:

12 באבר - ששף העופרת במים ומשחירים:

13 בשחור - פחמין:

14 ובשיחור - חרתא דאושכפי:

15 על גבי סיקרא - שתי אותיות של סיקרא והעביר עליהם דיו בשבת:

16 מוחק - ע"מ לכתוב שתי אותיות בשבת חייב וזה מוחק התחתונות סיקרא וכתב העליונות דיו:

17 פטור - שהרי הוא בתחילה לא כתב ולא מחק:

18 מוחק הוא - ולא כותב שמתחילה היה כתוב הגון מעתה:

19 מקלקל הוא - והוה ליה כמוחק ע"מ שלא לכתוב ולמאן דמיחייב לא הוה מקלקל כל כך שהרי כתבו ניכר:

20 כתב עליון כתב לענין שבת - דהא אמרת לעיל חייב שתים:

21 וכי מפני שאנו מדמין - שאנו אומדים וסבורים ואומדין מאומד לבנו להחמיר:

22 נעשה מעשה - להקל אפי' לענין שבת אם בא מעשה לידינו בזמן בית המקדש לא הייתי סומך על דברי להביא חולין לעזרה:

23 מדמין - שושפצי"ר כמו כמדומים:

24 מקרעין - מסרטין:

25 והתני רבי חייא כתבו באבר כשר - וכיון דכתב גמור הוא הוה ליה כדיו על גבי סיקרא דקאסרינן לעיל:

26 באבר - לשפשף בחתיכה של אבר על הקלף ומשחירו אינו כתב:

27 במיא דאברא - מים ששרה בהן שחיקת אבר:

28 במי מילין - מים ששרה בהן עפצים שחוקים:

29 הא דאפיצא - הקלפים מעובדים בעפצים רושמין עליהן את העדים במי מילין דלא הוי כתב שהרי מראה הקלפים כמראה הכתב ואינו ניכר הלכך אין מי מילין על גבי מילין ומתנית' בדלא אפיצן:

30 ברוק - רושמין להם ברוק:

31 תוראה - ספסר של שוורים:

32 בגיטין - משום עיגונא כדלקמן דלא משכחינ' סהדי בקיאי ובתוך כך יפרש זה לים או ימות ותיזקק ליבם:

33 אבל בשאר שטרות - יחזיר אחר העדים בקיאים לחתום:

34 כוותיה דרב - דאמר מקרעין להן נייר:

35 כרבנן - דמכשירי לכולהו:

36 תרגמא - להא דרב גמדא:

37 אקריאה - שאם יודעין לחתום אע"פ שאין יודעין לקרות שפיר דמי וקרו קמייהו אחריני כרבנן ודרב כהנא בשאין יודעין לחתום וגבי חתימה אמרן לדרב כהנא לעיל:

38 רב יהודה - זקן היה ועיניו כהות וכשהיה צריך לחתום בעד או בדיין מצטער בקריאת שטר וקורהו וחותם:

39 מרא דארעא דישראל - בקי מכל חביריו ובמס' נדה מפרש אמאי קרי ליה מרא דארעא דישראל בפרק שני דף כ::

40 רב נחמן - דיין היה ממונה מפי ריש גלותא וחתנא דבי נשיאה כדאמרינן בהעור והרוטב חולין קכד: וסופרי הדיינים יראים ממנו ולא משקרי:

41 דעביד בערכאות - וחותמיהם עובדי כוכבים דאכשרנא להו לעיל גיטין י::

42 ממשעבדי - והא דאמרינן בפ' קמא מבני חורי ולא ממשעבדי בנעשה בהדיוט דלית ליה קלא:

43 דחתימו עליה סהדי ישראל - וישראל עשאוהו אלא שכתבוהו לשון פרסי:

44 שכתבו - כתב שלו:

45 בגיטין - משום תקנת עגונות:

46 שמא במי מילין כתבוהו - ונבלעו ואמרן לעיל כתבו במי טריא ואפצא כשר:

47 נייר - סתם נייר של עשבים הוא ולא קלף מעובד עפצים דאי עפיץ הא אמרן אין מי מילין על גבי מי מילין:

48 שטר פסים - שטר פיוסים שאומר לחבירו אוהבו ומאמינו שיכתוב לו על עצמו שטר חוב כדי שיראה עשיר:

49 שטר אמנה - שכתב ללות ולא לוה והאמינו לוה למלוה שלא יתבענו אלא אם כן ילונו ומסר לו את השטר:

50 לאוסרה - משום אשתו:

51 הא ליכא כתב לא - דאי בנייר חלק נמי אמרינן מגורשת מכדי תנא אתא לאשמועינן דאע"ג דלא אקרינא אי גיטא הוי אי לא כיון דאמר לה גיטא הוא לא הדר ביה תו ומחזקינן דגיטא הוא ואי בנייר חלק נמי סבירא ליה הכי לאשמועינן רבותא יתירתא דנייר חלק:

52 כי אמר שמואל - נמי שמגורשת לא בסתמא אלא בדקינא ליה לנייר:

53 במיא דנרא - צבע שקורין פוייל"י ומעבירים מי הצבע עליו ופולט אותיות שבלע ונראות:

54 השתא הוא דפלט - וכשהיו בלועות לא היה כתב:

55 חיישינן - שמא לא נבלעו יפה ואם מת אסורה לכהן וחולצת ולא מתייבמת דספק גרושה היא:

56 הני בי תרי - עדי מסירה:

57 לבי ידיה - תחת כנפיו:

58 לא שכיח - וזו היא שזרק זה ואין לחוש שמא גט זרק לה ואבד:

59 אבל תרתי תלת - ואנו ראינו שזה לא זרק אלא כתב אחד:

60 מדהא הואי - על כרחך חדא הויא התם מעיקרא ומדהא הואי חברתה נמי אמרינן הואי התם וזה גט זרק ואימא עכברים שקלוה:

61 משום מי מילין - שמא כתב לה גט מבחוץ ואינו ניכר:

62 אין מי מילין כו' - וכל גוילים של ס"ת שלהם עבודים בעפצים: