רש"י על גיטין ע״ח

1 שם לווי - כולהו פיסלא מיקרו ואי הוי להאי שם לעצמו הוה ליה חשוב ולא בטיל:

2 אבל במטה שלה - אע"פ שבתוך ביתו מגורשת וקא סלקא דעתין טעמא משום דקסבר כליו של לוקח ברשות מוכר קונה חפץ הנתון לתוכו לבעליו ופלוגתא היא בב"ב פה::

3 דגבוה י' - דהוי רשותא לנפשיה ולא חשיב ההוא אוירא רשות מוכר לבטל את רשות הכלי:

4 והא איכא מקום כרעי - שמונחים לארץ:

5 ה"ג אמקום כרעי לא קפדי אינשי - הואיל וגבוה מן הארץ עשרה שנוחה להשתמש תחתיה:

6 קשורה אע"פ שאינה תלויה - אלא נגררת בקרקע וקשור בה ולא גרסי' תלויה אע"פ שאינה קשורה:

7 בין ירכותיה - ואע"פ שמונח בקרקע אין אדם מקפיד על כל מקום מושב אשתו ועד עכשיו היה אותו מקום קנוי לה:

8 מוכר קלתות - לכך אינו מקפיד על מקומה שיש לו בית לכך:

9 תניא נמי הכי - דמשום דאינו מקפיד. הוא מדקתני או בכל דבר שהוא כקלתה שמיוחד לתשמישה תמיד שהמכניס אשתו לתוך ביתו על מנת להיות כלי תשמישיה קטנים עמה הוא מכניסה:

10 טסקא - טשק"א בלע"ז:

11 מתני' עד שיאמר לה הא גיטיך - ואפי' לאחר שבא לידה אומר לה כן ודיו:

12 קוראה והרי הוא גיטה - כשהיא קוראה בו רואה שהוא גיטה:

13 גמ' טלי גיטיך מעל גבי קרקע לא אמר כלום - דבעינן ונתן:

14 שלפתו - שהיה תחוב בין חגורו למתניו ושלפתו משם:

15 דעריק לה חרציה - עקם לה מתניו להקריב לה הגט:

16 שלפתו - גרס בברייתא:

17 לעולם אינו גט - הואיל ובא לידה שלא בהכשר עד שיטלנו כו':

18 דבת איגרושי היא - שהרי ניעורה ולא מיחסרא אלא אמירת הי גיטך הלכך כי אמר לה בתר הכי שפיר דמי שקבלתה הוגנת:

19 הרי זה גט - דהוי חצרה המשתמרת לדעתה הואיל והוא ישן אינו משתמר אלא על ידה:

20 ניעור אינו גט - שהעבד משמר את עצמו ואת מה שבידו והויא לה חצרה המשתמרת שלא לדעתה:

21 חצר מהלכת לא קנה - רבא גופיה אמרה בשנים אוחזין בטלית:

22 כל שאילו מהלך כו' - רבא נמי אמרה התם היה מהלך בספינה וקפצו דגים לתוך הספינה כו':

23 בכפות - שאינו ראוי להלך בההוא קאמר רבא דהוי גט:

24 מתני' קרוב לה - מפרש בגמ':

25 אמר לו - מלוה ללוה:

26 זרוק לי חובי - ברה"ר:

27 וזרקו לו - ואבד:

28 גמ' ד' אמות שלו - שאין בינו לגט ד' אמות דאמרינן בשנים אוחזין ב"מ דף י. דד' אמות של אדם קונות לו:

29 כגון שהיו שניהם עומדים בד' אמות - לגט זו מכאן וזה מכאן שכל הגט מונח בתוך ארבע אמות שלו ובתוך ארבע אמות שלה ולא גרסינן מצומצמות:

30 וליחזי הי מינייהו קדים - לבא במעמדו אם קדם הוא לבא זכה בכל ארבע אמות ואם קדמה היא לבא זכתה בכל ד' אמות הסמוכות לה ושוב לא נכנסה זכותו לתוכו:

31 א"א לצמצם - שלא יקדים האחר:

32 מצומצמות - שהיו שניהם עומדים בח' אמות מצומצמות לא פחות ולא יותר יש בין שניהם:

33 וגט יוצא - מאלו לאלו מקצתו בד' אמות שלה ומקצתו בד' אמות שלו:

34 והא אגיד גביה - עדיין הגט ברשותו קצת ואנן ונתן בידה בעינן עד שיהא כולו ברשותה:

35 אמרוה קמיה דר' יוחנן - להאי פירושא דמתני':

36 משמיה דר' יונתן הכי - כדפרשה ר' יוחנן ביכולין לשומרו רבי יונתן מבבל הוה ועלה לארץ ישראל:

37 תניא נמי הכי - דקורבה דמתני' שמירה היא:

38 כל שקרוב לה מלו - השתא משמע אע"פ שקרוב לה יותר ממנו ובא כלב ונטלו אינה מגורשת וקשיא לן בה אמאי אינה מגורשת מכי אתא לקורבה דידה איגרשה לה ומאי איכפת לן אם נטלו כלב:

39 כל היכי תנטריה ותיזיל - וכי כל הימים צריכה לשומרו:

40 אלא לאו הכי קאמר - אע"פ שקרוב לה מלו אם יש הפסק נהר או גבשושית בינה לגט שאילו היה בא כלב ונטלו אינה יכולה לשומרו הימנו אבל הוא יכול לשומרו אינה מגורשת:

41 כדי שתשוח ותטלנו - הוא דהויא קורבה דמתני' ואפ"ה את לא תעביד עובדא להתירה לינשא:

42 עד דמטי גט לידה - גזירה שמא יאמרו על רחוק שהוא קרוב:

43 הוה עובדא - שזרקו קרוב לה ומת ואצרכוה חליצה:

44 לגיטין אמרו - דמשום קורבה מגורשת:

45 ולא לדבר אחר - כגון אם זרק לו חוב קרוב לו ואבד דגט הוא דבעל כרחה קנויה לה הלכך לאלתר הוי גיטא אבל בעלמא לא:

46 ותיפטר - דהא פטריה אבל זרוק לי חובי סתמא זרוק ושומרו קאמר:

47 ומשיחה - חוט שהגט קשור בו ליצי"ל בלע"ז:

48 גט בידה - שנתנו לה וראש המשיחה עדיין בידו:

49 כקטפרס - מדרון ראשי אצבעותיה מטין לקרקע שלא פשטה ידה זקופה כדרך פושטי יד:

50 ופרכינן והא כי נפיל לד' אמות דידה נפיל - ומה לי אי אין ידה ראויה לקבל בפשיטתה:

51 בדלא נח - לארץ אלא כשנפל מתוך ידה נשרף וקבלה שבא לידה לאו קבלה היא:

52 ופריך וכי לא נח מאי הוי מכי מטא לתוך ארבע אמות שלה תיגרש מאויריהן ומדקאמר אינה מגורשת פשוט דאין להן אויר והיא בעיא דרבי אלעזר:

53 על גב הנהר - דאויר שאינו ראוי לנוח לא קני: