רש"י על גיטין נ״ו

1 א"ל לא - שביקנא לך:

2 א"ל - איהו יהיבנא לך דמי פלגא סעודתך:

3 איכול קורצא - מלשינות:

4 קורבנא - קרבן להקריב על גבי המזבח דקיימא לן איש איש לרבות את עובדי כוכבים שנודרים נדרים ונדבות כישראל חולין דף יג::

5 בניב שפתים - שפה העליונה:

6 לדידהו לא הוי מומא - להקריב לגבוה בבמה דידהו אלא מחוסר אבר דוקין טיל"ה כמו הנוטה כדוק ישעיהו מ:

7 יאמרו המטיל מום בקדשים יהרג - שיהו סבורין שבשביל שהטיל מום בקדשים ועבר על מום לא יהיה בו ויקרא כ״ב:כ״א נהרג:

8 ענותנותו - סבלנותו שסבל את זה ולא הרגו:

9 שדא גירא למזרח - לקסום קסם כשהיה סמוך לירושלים:

10 ההוא ינוקא - הוה מגמגם בלישניה לא גרסינן:

11 ביד עמי ישראל - על ידי עמי ישראל:

12 ולכפורי ידיה - לקנח ידיו:

13 נקדה - נקבה לשון מקדרין בהרים עירובין דף נח. נקדה לו חמה זרחה בשבילו במסכת תענית דף כ.:

14 ציצתו - ציצית של טליתו:

15 נגררת על גבי כרים וכסתות - שלא היה מהלך אלא על גבי מילת:

16 ואיכא דאמרי - בן ציצית שמו ולמה נקרא שמו הכסת שהיתה כסתו כסא שלו מוטלת בין גדולי רומי כשהי' הולך ברומי להקביל פני קיסר:

17 הוו להו - להנך תלתא עתירי חיטי ושערי וחמרא וציבי למיזן כל בני העיר עשרים וחד שתא:

18 בריוני - אנשים ריקים ופוחזים למלחמה:

19 אמרו להו רבנן - להנך בריוני:

20 לא מסתייעא מילתא - לנצח:

21 קמו - בריוני:

22 קלינהו להנך אמברי - לאוצרות התבואה ועצים כדי שילחמו:

23 סמידא - סלת:

24 חיוורתא - פת נקייה:

25 גושקרא - פת קיבר שאונדיי"ר:

26 פרתא - פרש של גללי בהמה:

27 ומתה - מחמת איסטניסותה:

28 גרוגרות - מאותם שנשארו לרבי צדוק שמצץ את מימיה ומצאתה היא ואכלת' לרעבונה ומריח החולי של רבי צדוק שנכנס בגרוגרת טעמה ומתה באסטניסו':

29 הוה מתחזי - בגרונו:

30 מאבראי - מחמת שהיה כחוש:

31 כי הוה בריא - כשגמר תעניותיו ורצה להברות עצמו:

32 הוו מייתי ליה גרוגרות - תאנים יבשין מפני שלא היה יכול לבלוע דבר עבה והיה מוצץ את מימיהן ומשליך הגרוגרות:

33 אבא סיקרא - כך שמו:

34 שלח ליה - רבן יוחנן בן זכאי תא לגבאי בצנעא:

35 אמר ליה - רבן יוחנן בן זכאי:

36 עד אימתי עבדיתו הכי - דלא שבקיתון לאשלומי:

37 חזי לי תקנתא לדידי - שיניחוני לצאת מן העיר:

38 נקוט נפשך בקצירי - החזק עצמך כחולה הוציא קול שאתה חולה:

39 לישיילו בך - כמו שאתה גוסס:

40 ואייתי מידי סריא - דבר מסריח כגון נבילה:

41 ואגני גבך - והשכב במטתך עמך שיאמרו מת הוא ומסריח כבר:

42 וליעיילו בך תלמידך - יכנסו תחת רגלי מטתך לשאת ולא יניחו אחרים לשאת דאינון ידעין דחייא קליל ממיתה:

43 בעו - הנך בריוני:

44 למדקריה - ברמחים שמא מערים הוא:

45 אמר להו - אבא סקרא:

46 יאמרו - הרומיים עליכם שאפילו רבן דקרו:

47 למידחפיה - אולי יצעק:

48 דלאו מלכא אנא - והתעללת בי:

49 איברא מלכא את - מלך אתה עתיד להיות:

50 והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא - אלמא אדיר הוא מושל:

51 לבנון זה בית המקדש - שמלבין עונותיהן של ישראל:

52 כרוך עליה - דבוק ולהוט אחריה:

53 אין שוברין את החבית - כדי שילך לו הדרקון כך היה לכם להשחית חומת העיר ולשורפה באש כדי להשליך אותן בריוני מתוכה:

54 וחביתא שבקינן לה - כך היינו מצפים אולי נוכל להם ולהוציאם ממנה ותהיה העיר קיימת ונשלים עמך:

55 פריסתקא - שליח:

56 לא נפיק - שנתדשנו אבריו משמחת השמועה:

57 ורוח נכאה תיבש גרם - וכאשר תכאה רוחך מחמת השונא תיבש העצם שלך:

58 תן לי יבנה - שלא תחריבנה ולא תהרוג חכמיה:

59 ושושילתא דרבן גמליאל - משפחת הנשיא שלא תהרגם שלא תכלה שולטנות בית דוד:

60 ואסוותא - רופאים תן לי מאנשיך שירפאו את רבי צדוק שלא היה יכול לבלוע אוכל לפי שנתקצרו מעיו בתעניותיו:

61 והוא סבר - רבן יוחנן סבר:

62 כולי האי - דלישבק לירושלים לא עביד ליה ואשתכח דאפי' הצלה פורתא לא עבדי הלכך בעינא מיניה הא דתיהוי הצלה פורתא:

63 מיא דפארי - מים שנישורו בהם סובין:

64 מיא דסיפוקא - סובין גסין וקמח מעורב בהן:

65 שאגו צורריך בקרב מועדיך - בבית שאתה מתוועד בו:

66 שמו אותותם אותות - אמרו שסימניהון סימן דם זה של מי הוא אם לא שהרגנו את עצמו:

67 עצמו - כינוי כלפי מעלה:

68 חסין - מתאפק:

69 כמין גרגותני - סל גדול ששופים בו יין מגת לבור וקורין קולדויי"ר:

70 וישתכחו בעיר אשר כן עשו - הגבורה הזאת שאתם רואין:

71 מילי דמיטמרן - מטמון ממונם של ישראל:

72 נחשול - רוח סערה:

73 סיסרא - נחל קישון גרפם:

74 מעלנא - פה להכניס מאכל:

75 מפקנא - מוצא דרך בית הרעי:

76 ארזפתא - קורנס:

77 אישתיק - אותו יתוש מלנקר מפני קול הקורנס:

78 כיון דדש דש - משהרגיל היתוש ולמד בקול הקורנס הכיר בו ולא הניח ניקורו:

79 צפור דרור - רונדיל"א:

80 בנגידא - אוב: