רש"י על גיטין י״ח

1 ואותביה בכיסתיה - ימים רבים:

2 דאי מפייסה - בהדיה בקטטות שביניהם:

3 תיפייס - ולא יגרשנה ולא איפייסה וגרשה ומכי מטא גיטה לידה הוא דאגרשה:

4 לא מקדים כו' - לא רגילי למיעבד הכי לאנוחי בכיסתיה דכיון דלא ניחא ליה בגירושין פורענות הוא לגביה ולא מקדים ליה:

5 מה הועילו חכמים בתקנתן - בין לענין פירות בין לענין זנות דטרפה לקוחות מיום הכתיבה:

6 קלא אית להו - ובין לענין זנות ובין לענין פירות בעיא לאתויי ראיה אימת מטא גיטה לידה:

7 מאימתי מונין לגט - ג' חדשים שהאשה צריכה להמתין:

8 ב' נשים בחצר אחת - של אדם א' שפירש לים ומסר שני גיטין לשתי נשיו בו ביום אלא שזה קדם לזה כתיבתו חדש ולשמואל זו תינשא לסוף ב' חדשים וזו לסוף ג' יתמהו בני אדם שראו שנתגרשו ביום א':

9 גט ישן - לקמן גיטין דף עט: תנינא דאין אדם מגרש בגט ישן ואיזהו גט ישן כל שנתייחד עמה מאחר שכתבו לה וטעמא שמא יאמרו גיטה קודם לבנה שמא תתעבר ותלד בין כתיבתו לנתינתו ולאחר זמן יאמרו הגט קדם ובזנות נתעברה:

10 המשליש - מסר הגט לשליש כדי לגרשה בו לסוף ג' חדשים והוא הלך לדרכו:

11 מותרת לינשא מיד - דמשעת כתיבה מנינן:

12 מאימתי כתובה - כשאר שטר חוב ומשמטתה שביעית:

13 משתפגום - שתפרע קצת דגלי דעתה דעומדת ליגוש וליפרע:

14 ותזקוף - עליו המותר במלוה דנפקא לה משום כתובה ומעשה ב"ד שאינו משמט וחל עלה שם שטר חוב:

15 פגמה - כיון דגלי דעתיה בפרעון קרינא ביה לא יגוש:

16 זקפה - במלוה:

17 אונס - את הבתולה חייב חמשים כסף:

18 וקנס - דמוציא שם רע:

19 מאימתי נזקפין - כלומר מאימתי הויא כזקיפה:

20 העמדה - הרי היא כזקיפה:

21 כמעשה ב"ד דמיא - דתנאי ב"ד היא:

22 מה מעשה ב"ד - חיוביה משום פסק דין הוא ואע"ג דלא איחתים הלכך אין שם הקדמה ונכתבים ביום ונחתמין בלילה:

23 אף כתובה - משעת כתיבה דנכנסה לחופה דקירוב חתנות הוא חייל שעבודה ואע"ג דלא אחתים:

24 עסוקים באותו ענין הוו - מכתיבה עד חתימה ואפי' בשאר שטרות כשר:

25 לא שנו - דשטרות הנכתבים ביום ונחתמים בלילה פסולים:

26 אבל עסוקים באותו ענין - כיון שהעדים מזומנים לחתום אלא שבעל כרחם צריכים להמתין עד שיסיים הסופר את השטר אע"ג דאיתרמי ליה חתימה לאורתא:

27 כשר - שהרי משעת כתיבה נמי אית ליה קלא:

28 אין לו פירות - וכי טרפה מזמן כתיבה בדין טרפה:

29 שמא פייס - את אשתו בתוך כך ובא עליה והוי גט ישן:

30 קלא אית ליה למילתא - שהשכנים והשכנות שומעין תגר וקטטה שבין איש לאשתו וכאשר ישקוט את ריבם הכל מרגישים:

31 אמר ר' יוחנן שנים - נתכוין לחתום בו לשם עדים:

32 וכולם - לא החתים בו אלא לביישה ברבים ותנאי גמור הטיל בגט זה דלא ליהוי גיטא אלא א"כ חותמין בו כולן:

33 כולם משום עדים - נתכוון להחתימם:

34 ושנים חותמין - וקשיא לתרוייהו דאמרי כולם צריכים לחתום:

35 אלא דאמר כולכם - דלא שוויא גיטא עד דחתימי כולהו:

36 מאי בינייהו - בין משום תנאי בין משום עדים כולם צריכים לחתום דה"נ תנן בסיפא דההיא כולכם כתבו גט לאשתי אחד כותב וכולם חותמין:

37 ועד עשרה ימים - וקודם שנתנו לה חתמו כולן:

38 ומ"ד משום עדים פסול - דלא הוי עדות שלימה עד שיחתמו כולם וכיון דכולם לא חתמו ביום כתיבתו הוי ליה מוקדם:

39 נמצא א' מהן קרוב או פסול - וקי"ל בסנהדרין דף ט. אפילו מאה עדים ונמצא אחד קרוב או פסול עדותן בטלה:

40 אי חתים בתחילה קרוב או פסול - בשנים הראשונים חתום הקרוב וכולן חתמו בו ביום:

41 אמרי לה כשר - למאן דאמר משום תנאי דאע"ג דאיחתים ברישא קרוב או פסול העדות תתקיים בראויים לעדות והוא יחשב לתנאי דמסתמא את הכשרים מינה לשם עדות והקרוב לתנאי:

42 אתי לאיחלופי בשטרות דעלמא - דכיון דחתם ברישא אתי למימר זה ודאי לשם עדות חתם ויכשירו קרוב בכל השטרות:

43 ההוא דאמר לעשרה - כולכם כתבו גט לאשתי: