רש"י על גיטין ס״א

1 כ"ע לא פליגי - דכיון דיש להם תוך קנה לו כליו והוי גזל גמור:

2 לחי - חכה איי"ם בלע"ז:

3 קוקרי - שאר מצודות ומכשולים שנותנים חוט ארוך בנהר וחורזין בו מחטים על פני כולה:

4 מדבריהם - אפי' לר' יוסי לאו גזל דאורייתא הוא:

5 נפקא מינה - מדר' יוסי:

6 להוציאו בדיינים - דלרבנן לא נפיק בדיינים ומיהו לר' יוסי גזל מעליא לא הוי ליפסל לעדות ולעבור עליו בלאו:

7 אם ליקט ונתן - על גבי קרקע ביד הואיל ומטו לידיה גזל גמור הוא:

8 אופיי - מקלות:

9 רבי יאשיה - מן הוצל הוה:

10 מאתריה דר' יאשיה אתה - לפיכך אתה בקי בדינין לפי שהוא דורש לרבים ומודיען:

11 עם מתי ישראל - לא בקברי ישראל אלא מתעסקין בהם אם מצאום הרוגים עם ישראל:

12 מתני' על השביעית - לשמור פירות שביעית ולהצניעם מן הביעור ואילך:

13 לא תבור ולא תטחון עמה - לסייעה מפני שאסור לסייע בידים ידי עוברי עבירה בשעת העבירה:

14 ובוררת וטוחנת כו' - בגמרא פריך אמאי הרי חשודה על המעשרות:

15 בזמן שהיא טמאה כו' - לא גרסינן ובברייתא גרסינן לה בגמ':

16 אבל משתטיל את המים לא תגע - לפי שמשגלגלה הוטבלה לחלה וקא מיטמאה מחמת כלים טמאים וזו מסייעתה לגלגל ואסור לגרום טומאה לחלה:

17 וכולן לא אמרו - שהתירו להשאילם כלים ולסייעם בלא שעת עבירה עצמה אלא מפני דרכי שלום:

18 ומחזיקין ידי נכרים - הכא משמע מסייעין ממש:

19 ושואלין בשלומם - כל הימים ואע"פ שמטיל על הנכרי שם שמים שהשלום שמו של הקב"ה:

20 גמ' מאי שנא רישא - דקתני לא תבור שמסייעת ידי עוברי עבירה שביעית:

21 ומאי שנא סיפא - דקתני ובוררת וטוחנת והלא מסייעת ידי עוברי עבירה טבל:

22 רוב עמי הארץ מעשרין הן - הלכך חששא דרבנן בעלמא היא ומפני דרכי שלום מותר לסייען אבל חשודה על השביעית משמע דמוחזק לן בה שחשודה:

23 רבא אמר - לעולם כמחצה על מחצה דמי מספקינן להו ואסור לסייען הואיל ועבירה דאורייתא היא ומתני' במוחזק לעשר קאמר ועם הארץ דר"מ הוא שחשוד לאכול פירות בטומאה והך טומאה וטהרה דחולין דרבנן היא דתורה לא הזהירה לאכול בטהרה אלא תרומה וקדשים בלבד הלכך לאו איסורא דאורייתא היא ומפני דרכי שלום מותר לסייען:

24 והא מדקתני סיפא כו' - ס"ל להאי דפריך דטעם דמשתטיל את המים אסור משום דהוכשרו עכשיו הוא ועד עכשיו לא הוכשרו:

25 מכלל דרישא לאו בטומאה וטהרה - שיהא שום נדנוד עבירה דטומאה דהא לא הוכשרו ואי בנאמן על המעשרות קמיירי אמאי קתני וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום:

26 רישא וסיפא בטומאה וטהרה - ובפירות מוכשרין ורישא כל זמן שלא גילגלה אינה אלא טומאת חולין דרבנן ולא גזור בה משום מסייע במקום דרכי שלום ובלבד שלא תאכל:

27 וסיפא בטומאת חלה - דאורייתא שאסור לטמאה ביד דכתיב במדבר י״ח:ד׳ את משמרת תרומותי עביד לה שימור:

28 טוחנין - תבואה מתוקנת:

29 ומפקידין - אותה אצל אוכלי שביעית שאין חשודים לא להחליף ולא ליגע:

30 אבל לא לאוכלי שביעית - תבואה של עוברי עבירה אין טוחנין אותה להם שאסור לסייען בעבירתם ומתני' קתני טוחנת עמה ומוקמת לה באוכל חולין בטומאה:

31 אמר אביי ההוא בכהן כו' - דאיסורא דאורייתא הוא כדפרישית:

32 אי הכי מפקידין - אי בכהן קאי מי מצי מפקידין אצלו ולא חייש שמא יגע:

33 אצל ישראל עם הארץ - דמתוך שאינו רגיל בה לא יגע בה:

34 גס בה - רגיל בה פריוו"ץ:

35 נדה - מטמאה את משאה ואע"פ שאין נוגעת:

36 כאן - הא דתני אין מפקידין בשהוכשרו והא דתני מפקידין בשלא הוכשרו ותרוייהו בתרומה ובשלהן אסור לסייען דחבר לא ידע אי הוכשרו אי לא:

37 לטוחן - זה שם האומן בלשון המשנה:

38 בחזקתן - שאין חשוד להחליף בשאינו מעושר ובפירות שביעית:

39 אבל לא לטומאה - חיישינן שמא נגע ולעיל קתני מפקידין אצלם:

40 מאי קארי לה - הא איתרצא לה הכי:

41 למירמא אחריתי עלה - על הדא דקתני בחזקתן למעשרות ולכך קבעה בגמ' הכא למירמא עלה ולפרושה דלא תקשי לן:

42 הנותן לחמותו - עיסה לתקנה לו והוא חבר והיא אשת עם הארץ והטבילה לכך:

43 שהיא חשודה מחלפת המתקלקל - ונותנת לו היפה שלה הלכך מעשר את שהוא נותן לה שאם תחליפנו נמצא מאכילה שאינו מעושר ואת שהוא נוטל הימנה שאם החליפתו נמצא אוכל שאינו מעושר:

44 רוצה היא כו' - ולא לרעה היא מחלפת:

45 לפונדקית - תלמיד היושב לפני רבו ונתאכסן אצל עם הארץ פונדקית אופה לו את עיסתו:

46 שחשודה מחלפת - לא גרסינן הכא המתקלקל:

47 התם נמי לטובה היא מתכוונת - ומוריא לעצמה הוראת מצוה בחלוף זה:

48 בר בי רב כו' - חמימא וקרירא לאחר ב' ימים או ג' היא מחליפה:

49 טוחנת - מסייעתה:

50 בזמן שהיא טמאה - אשת חבר דכיון דבימי טומאה אינה רגילה ליגע בטהרות לא חיישינן שמא תטול ותתן לתוך פיה: