רש"י על גיטין מ״ט

1 הכא במאי עסקינן כגון שהיתה עידית דניזק כזיבורית דמזיק - ולרבי ישמעאל נמי אין שמין אכילת ערוגה אלא לפי מה שהיתה אם שמינה שמינה אם כחושה כחושה ולאחר שנישומה בבית דין ואמר אין לי מעות לפורעו יטול קרקע בדמי מעות נזקו ובא להגבותו מזיבורית שלו והיא טובה כעידית של ניזק והלה אומר מעידית שלך הגביני לפי דמי נזקי שכן אמרה תורה מיטב שדהו וגו':

2 רבי ישמעאל סבר בדניזק שיימינן - ומיטב שאמרה תורה שאם בא להגבותו קרקע גרוע מעידיתו של ניזק ויש לו להגבותו ערוגה במיטב של ניזק על כרחו יגבהו ממיטב אבל טובה מעידיתו של ניזק אין לנו לכוף את המזיק לפרוע ואפילו יש לו:

3 בדמזיק שיימינן - ממיטב שדותיו אמרה תורה שיגבנו:

4 נאמרה שדה למעלה - לענין נזק ובער בשדה אחר:

5 ונאמרה שדה למטה - לענין תשלומין מיטב שדהו וגו':

6 ורבי עקיבא - שדהו ישלם כתיב במשלם הכתוב מדבר דהיינו מזיק והכי קאמר ר"ע לא בא הכתוב להקל על המזיק להפטר בזיבורית שלו אם היא כעידית של ניזק אלא להגבות לניזקין מן העידית של מזיק:

7 ורבי ישמעאל - אמר לך:

8 אהני גזירה שוה - דשדה שדה דבניזק שיימינן:

9 ואהני קרא - דשדהו ישלם דמשמע דבמזיק שיימינן:

10 וזיבורית דידיה לא שויא כעידית דניזק - אהני קרא לשלומי מעידית דידיה דאי לאו קרא הוה אמינא לא חייביה רחמנא טפי ממיטב דניזק ולא רמי דיניה דניזק אעידית דמזיק ולישקול מאי דמשכח גביה כאילו לא הוה ליה עידית:

11 וק"ו להקדש - וקא סלקא דעתך בניזקין נמי קאי:

12 לא יהא אלא בעל חוב - בדבורא בעלמא דקביל עליה מי עדיף מחוב דתנן בבינונית דאם החמירה תורה בניזקין לא ילפינן חוב מיניה:

13 איכא למיפרך - כלומר אפילו סבירא ליה הכי לא ילפינן הקדש מיניה דאיכא למיפרך מה לבעל חוב שהוא הדיוט דינא הוא דלישקול בעידית:

14 שכן יפה הכתוב כחו בניזקין - שחברו חייב בנזקו:

15 משלם נזק שלם - ודריש רעהו הכי רעהו הוא דמשלם חצי נזק אבל להקדש נזק שלם ולגבי הזיק הקדש דריש הכי לרעהו הוא דמחייב אבל הקדש שהזיקה פטור:

16 אי הכי - דר"ע כר"ש אוקמת ליה מאי דוחקיך דאוקמת פלוגתא דרישא בשומא דניזק ומזיק דלמא לגבות מן העידית דקאמר ר"ע נמי מעידית דניזק קאמר דהיא זיבורית דמזיק כר' ישמעאל ואמינא לא פליג עליה אלא בק"ו להקדש דר' ישמעאל לא סבירא ליה דר"ש בן מנסיא:

17 אם כן - דלא פליג עליה דרישא מאי לא בא הכתוב דקאמר דמשמע לא בא לכך אלא לכך:

18 ועוד - אי ר"ע קולא קאמר לגבי מזיק כר' ישמעאל:

19 מאי קל וחומר להקדש - דקאמר הואיל וקולא היא היכי מצי למימר וק"ו דמקילינן נמי גבי הקדש:

20 תניא בהדיא - דלרבי עקיבא בדמזיק שיימינן:

21 ורבי שמעון היא - מתני' דקתני במידי דאורייתא מפני תיקון העולם רבי שמעון שהיה תלמיד של רבי עקיבא אמרה:

22 דדריש - נמי בעלמא טעמא דקרא בבבא מציעא דף קטו. גבי לא תחבול בגד אלמנה דברים כד דקאמר עשירה ממשכנין אותה:

23 מפני תיקון העולם - כדקתני בברייתא שיאמר אדם למה אני גוזל כו':

24 גזלן לא יהיב דמי חמסן יהיב דמי:

25 יוצאה לרצונה כו' - על כרחה בעל מגרשה:

26 מאי דבר אחר - היכי הויא טעמא לכתובה למישקל בזיבורית:

27 וכ"ת - כלומר מילתא אחריתי קאמר ולא טעמא לזיבורית הוא:

28 אפשר דמשהי לה - ולא יהיב לה גיטא וכיון דלא אשהי מדעתיה גירשה:

29 אלא מיתמי - כגון כתובת אלמנה:

30 משום חינא - שיהו אנשים נושאין חן בעיני הנשים וינשאו להם:

31 ממאן - קאמר כל הני דמתני':

32 אילימא מיתמי - נזקין היכא דמית מזיק וגבי מיתמי מי גבי מעידית הא תנן אין נפרעים מנכסי יתומים אלא מזיבורית:

33 כגון שנעשה ערב כו' - לעולם כתובה מיניה דידיה בבינונית וכולה מתני' בערב קמיירי שנעשה ערב לבנו לנזקו ולהלואתו ולכתובת אשתו לפורעה בשבילו אם לא יפרעה ולא פרעה ומת ואתו וגבו מן הערב והכא ודאי אע"ג דלאו מיתמי גביא לא מגבינן לה אלא מזיבורית דהאי כי דיניה והאי כי דיניה:

34 נזקין וחוב - דדינייהו ליפרע נמי מחיים של בן תביעתן אינה באה כצועקים על היתומים לפיכך כשנפרעים מן הערב נפרעים ממנו כדין שהיו נפרעים מן הבן אם היה בחיים והיו לו נכסים:

35 ממאן גביא - אם היו לו לבן נכסים:

36 איהו נמי - ערב:

37 לא משתעבד - לפרוע דהכי פסקינן הלכתא לקמן בסמוך:

38 בקבלן - שנעשה עליה קבלן שהתפיסה בנו מטלטלין לכתובתה והיא מסרתן לידו בתורת קבלנות והחזירתן לבנו:

39 הניחא למ"ד - בב"ב בגט פשוט:

40 אית ליה נכסי ללוה - בשעת הלואה דאיכא למימר עלייהו סמיך הערב הזה וגמר ושעבד נפשיה:

41 משתעבד - ואם שטפו נהר אחרי כן נפרעין מן הערב:

42 מאי איכא למימר - הא ודאי לית ליה נכסים לאותו הבן דאי הוו ליה נכסים לא היו פורעים מן הערב דתנן המלוה את חבירו ע"י ערב לא יפרע מן הערב תחילה ומוקמינן לא יתבע מן הערב תחילה:

43 בדהוו - נכסים לבן בשעת מלוה:

44 ואשתדוף - השתא:

45 לגבי בריה - בשביל בנו:

46 דברי הכל לא משתעבד - חדא דערב בעלמא הוא ועוד לאו מידי חסרה שלא הוציאה כלום משלה: