רש"י על גיטין ע״ה

1 מכלל דבעלמא נתינה בע"כ לאו נתינה היא - וגבי גט דאיסורא הוא לא תקין הלל:

2 שלא בפניו - כי הכא שאינו בלישכה:

3 מאי דאיצטריך ליה תקין - ראה שהיה נטמן והתקין דבעל כרחו ושלא בפניו תהא נתינה ואי הוה נמי קאי קמן ואמר לא מקבילנא הוה איצטריך להלל נמי לתקוני דתיהוי נתינה אלא מה שלא הוצרך לא הוצרך וגבי גט דאיסורא הוא לא קיימא תקנתא דהלל:

4 ערב - בשילהי גט פשוט:

5 צידן - דמתני':

6 ראיה אחרונה - באחד דיני ממונות סנהדרין דף לא. דאפליגי באמרו לו כל ראיות שיש לך להביא הבא עד שלשים ולא הביא עד לאחר שלשים ואמרו לו הבא ראיה ואמר אין לי ראיה בקמייתא הלכתא כוותיה ובבתרייתא לית הלכתא כוותיה:

7 והנייר שלי - לא יהיב לה ולא מידי ורחמנא אמר ונתן בידה:

8 מאי שנא רישא כו' - קא סלקא דעתיה על מנת לאו מעכשיו הוא כרבנן דפליגי עליה דרבי והוי כמו לכשתחזירי לי הנייר ליהוי גט וא"כ אמאי מגורשת הא בשעת גירושין לאו מידי נקיטא:

9 היכא דליתיה - לאצטלית:

10 לא כפליה - ר"מ במסכת קידושין דף סא. כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן וכו' דנימא אם לא תחזירי לא יהא גט הלכך בטל תנאיה:

11 הא כפליה לא הוי גיטא - לר"מ:

12 מכדי - לר"מ כל תנאי מהיכא גמרינן לכופלו:

13 מתנאי בני גד - שהיה כפול אם יעברו ואם לא יעברו במדבר ל״ב:ב׳ וכיון דמיני' גמרי' בעינן כי התם תנאי שתלו בו המעשה הוזכר קודם למעשה אם יעברו זה התנאי ונתתם להם זה המעשה ה"נ בעינן דנימא אם תחזירי יהא גט:

14 לאפוקי הכא - דאמר לה זה גיטך ברישא והדר ע"מ שתחזירי:

15 משום דהוי ליה כו' - ובין לר"מ ובין לרבנן דלא אפליג אלא בכפילה כדמפרש טעמא התם הוצרך הדבר לאומרו שאלמלא כן יש במשמע שאף בארץ כנען לא ינחלו:

16 בדבר אחד - לעבור הירדן:

17 ומעשה בדבר אחר - נחלת עבר הירדן מזרחה:

18 בדבר אחד - בגט עצמו הוא התנאי להחזירו והוא המעשה להיות גט:

19 רב אשי אמר הא מני - דקתני על מנת שתחזירי מגורשת:

20 רבי היא דאמר וכו' כאומר מעכשיו דמי - ואשתכח דבשעת גירושין נקיטא לגט ולאחר זמן היא מחזרת ומתנה על מנת להחזיר שמה מתנה:

21 אתקין שמואל כו' - כשמוסרו לה יאמר אם לא מתי לא יהא גט אם מתי יהא גט דבעי' תנאי כפול דאי לא כפליה הוי גיטא מיד ואי כהן הוא מפסלא עליה:

22 ה"ג ונימא אם מתי - ברישא לא מקדים כו':

23 הן קודם - אם יעברו ונתתם במדבר לב:

24 ה"ג אלא אמר רבא אם לא מתי לא יהא גט - לימא ברישא משום דלא מקדים כו' והדר נימא הן ולאו דבעינן הן קודם ללאו:

25 מתני' כמה היא מניקתו ב' שנים - שיהא לולד שתי שנים שכך הוא זמן הנקתו ולענין לשמש את אביו כל ימי חייו:

26 רבי יהודה אומר שמנה עשר חדש - לר' יהודה זמן הנקת תינוק עד שיהו לו י"ח חדשים בכתובות בפרק אע"פ כתובות דף ס::

27 מת הבן - קודם הזמן או מת האב:

28 ה"ז גט - דכיון דלא פריש מידי לא איכוון אלא להרווחה כל ימים שהוא צריך ומכאן ואילך אינו צריך:

29 שלא בהקפדה - היא לא הכעיסתו ואפי' הכי שאין העכבה הימנה אינו גט וכ"ש אם בהקפדה:

30 רשב"ג אומר כזה גט - הואיל ולא הקפידתו ואין העכבה הימנה:

31 גמ' מתני' רשב"ג - דאמר לעיל גיטין דף עד. תתן דמיה אלמא להרווחה מיכוון ולאו דוקא קאמר הא נמי להרווחה איכוון וכל זמן שהוא צריך לינק קאמר:

32 וברייתא רבנן - דאמרי שם: אצטלית דוקא הכא נמי שימוש והנקה דוקא וביום אחד סגי:

33 דמיקל בתנאי - דאמר תתן דמיה וקאמר נמי כל עכבה שאינה הימנה ה"ז גט:

34 כאן בסתם - מתני' דאמר שתי שנים תניקי בסתם וברייתא במפרש יום אחד:

35 רב אשי אמר - ברייתא בסתם דכל סתם כמפרש יום אחד דמי ומתני' רב אשי משני לה לקמיה ורב אשי לאו לשנויי מתניתין וברייתא אתא אלא לאפלוגי עליה דרבא דאמר סתם שתי שנים:

36 יום אחד משתי שנים - של תינוק:

37 לאפוקי - שאם הניקתו לאחר שעברו לו שתי שנים:

38 דלא - שאין זה הנקה: