רש"י על גיטין י״ד א

1 בההיא הנאה דקא משתניא - האי מלוה לגבי האי ממלוה ישנה למלוה חדשה ונוח לו לדחות הפרעון זמן ארוך:

2 גמר - השתא בשעת אמירה:

3 ומשעביד נפשיה - בלב שלם להאי ומינתיק מקמא:

4 כגון הני דבי בר אלישיב - אם היה מקבל זה אדם חזק שאינו ממתין כגון הני דבי בר אלישיב כו':

5 כהלכתא בלא טעמא - כאילו קבלה משה הלכה מסיני שאין צריך לתת בה טעם:

6 אפיטרופיא - להכניס ולהוציא ואע"פ שכתבו לה בלשון מתנה לא קנאתן ואין טעם בדבר אלא כך תקנו והפקר ב"ד היה הפקר:

7 בבית - בית מיוחד שאינו דר בה אלא עשאו לו לבית חתנות:

8 באפיה קאמינא לך דלא הדרנא בי - השתא ס"ד דהכי אמר ליה בפניו אני מבטיחך שלא אחזור בי:

9 ופרכינן מכלל דאי בעי למהדר מצי מיהדר - בתמיה:

10 ה"ק דברים הללו כו' - כיון דבאפיה קאמינא לך דתיתביה ניהליה תו לא מצי הדרנא בי:

11 הא אמרה רב חדא זימנא - ולמה ליה למימר דלא מצינא הדרנא:

12 הני מילי - דבעינן בפניו:

13 מתנה מרובה - כגון מנה:

14 קמ"ל - להכי איצטריך למימר באפיה קאמינא לך לאשמועינן דקבא דמוריקא דמתנה מועטת היא בעיא נמי באפיה:

15 גינאי - בעלי גינה מוכרי ירק:

16 איסתירי זוזי - סילעי מדינה סתם איסתירי סלע צורי איסתרי זוזי סלע מדינה שמינית שבסלע צורי דהיינו חצי דינר:

17 באפי מרי - אאמרו ליה קאי כלומר אמרו ליה באפי מרי ארעא יהבינהו ניהלי' למרי ארעא:

18 חייב - המשלח הזה:

19 באחריותו - אם יאנסו מיד שליח זה:

20 ואם בא לחזור - ולומר החזירם לי שמא יאנסו ממך בדרך אינו חוזר:

21 רב סבר הולך כזכי דמי - הלכך אינו חוזר ומיהו חייב באחריותו שהמלוה לא צווהו למוסרם לזה:

22 ה"ג דכ"ע הולך כזכי דמי - כלומר בעלמא הולך כזכי דמי ואם היו במתנה דליכא אחריות מודה שמואל דאינו חוזר:

23 שמואל סבר אמרינן מגו - מתוך שחייב באחריות אם בא לחזור חוזר:

24 הולך תן - כלומר אחד מכל לשונות הללו:

25 לימא ליה - האי משלח:

26 אין רצונו - של מפקיד:

27 שיהא פקדונו ביד אחר - דהכי קי"ל לקמן בפרק שלישי גיטין דף כט. וכיון דאין רצונו אשתכח דחוב הוא לו ואין חבין לו לאדם אלא בפניו ואמאי אינו חוזר האי לאו זכי הוא:

28 כשהוחזק - משלח זה:

29 כפרן - בפקדון דאנן סהדי דניחא ליה לבעליו שיצא מתחת ידו:

30 סרבלי - קו"ט בלע"ז:

31 אשרתא - הקפה שנתן סרבלים באשראי לתת לו המעות לזמן קבוע:

32 נקני מינך - אונסא דאורחא דאי מיתנסי מינך לא ליהדר לתובען:

33 אמר להו אין - כן אעשה:

34 שפיר עבדת - שלא שיעבדת עצמך על חנם ותהיה עבד ולהך לישנא גריס שפיר עבדת דלא שוית נפשך עבד לוה לאיש מלוה:

35 ל"א גריס שפיר עבדת עבד לוה לאיש מלוה - כלומר שפיר עבדת דאשתמטת לפי שהן לווים ועבדים לי להביאו לי באחריותן:

36 איספקא - כלי: