1אימא סיפא אמור את סופה של ברייתא זו: אמרו לו לר' אליעזר: אם מטבילין כלי טמא ליטהר מטומאתו, יטבילו כלי קודם לכך לכשיטמא ליטהר? שמע מינה למד מכאן לענייננו כי אף לדעת ר' אליעזר הנדרים הללו חיילין חלים ומופרים מיד, שהרי חכמים מקשים עליו מדין כלי שייטמא וייטהר מיד לאחר מכן.2אמרי אומרים בתשובה לכך: רבנן חכמים לא קיימי עמדו, לא נתברר להון בטעמיה להם בטעמו של ר' אליעזר, שלא ידעו מה בדיוק הוא סבור, והכי קאמרי ליה וכך אומרים הם לו : מאי סבירא לך מה סבור אתה? אי סבירא לך דחיילין אם סבור אתה שהנדרים חלים ובטלין ובטלים — תהוי תהיה הדוגמה של כלי תיובתך קושיה עליך, אי לא סבירא לך דחיילין אם אין אתה סבור שהם חלים אלא אתה חושב שהם בטלים מעיקרם — תהוי תהיה הדוגמה של מקוה תיובתך קושייתך.3ומציעים: תא שמע בוא ושמע פתרון לדבר ממה ששנינו עוד בענין חילופי הדברים בין החכמים, אמר להם ר' אליעזר: ומה זרעים טמאים, כיון שזרען בקרקע נעשו טהורין, זרועין ועומדים שנגעה בהם טומאה — לא כל שכן שלא ייטמאו? ולענייננו שמע מינה למד מכאן שסבור ר' אליעזר כי הנדרים שמפר הבעל מראש לא חיילין חלים כלל, כדרך שהזרועים ועומדים אינם נטמאים כלל.4ולעצם המחלוקת בין ר' אליעזר וחכמים, שואלים: ורבנן לא דרשי וכי חכמים אינם דורשים קל וחומר באופן זה, שאם דבר מתבטל על ידי מעשה כלשהו, יפה כוחו של מעשה זה לגרום שלא יתרחש הדבר מעיקרו? והא תניא והרי שנינו בברייתא : יכול ימכור אדם את בתו לאמה כשהיא נערה? אמרת אומר אתה קל וחומר יש בדבר: אם האמה כשהיא מכורה כבר בהיותה קטנה, יוצאה כשנעשית נערה, זו שאינה מכורה — אינו דין שלא תימכר כאשר נעשית נערה? משמע שגם חכמים לומדים קל וחומר באותה דרך!
