רש"י על יומא פ״ו

1 חוץ מלא תשא - קא סלקא דעתך משום דכתיב לא ינקה:

2 וכל דדמי ליה - לא תעשה גמור:

3 לפי שנאמר בחורב תשובה ונקה - לאחר מעשה העגל כשעלה משה להתפלל עליהן ולקמן מפרש לה:

4 יכול אף לא תשא - ינקה בתשובה:

5 אי אפשר לומר נקה שכבר נאמר לא ינקה - דכתיב נקה לא ינקה גבי הדדי:

6 חלוקי כפרה - שחלוקין בכפרתן זה כך וזה כך:

7 אמר לו - שלש הן הנחלקין שיש עבירה שהיא צריכה לזה ואינה צריכה לזה אבל תשובה אינה מן החלוקין שהיא צריכה לכולן:

8 שובו בנים - ומיד ארפא למדת שיש עבירה שמכפרת בתשובה לבדה:

9 כי ביום הזה יכפר - למדת שיש עבירה שצריכה יוה"כ:

10 ופקדתי בשבט פשעם - למדת שיש עבירה שצריכה יסורין ומסתברא הקל לקלה והחמור לחמורה:

11 חילול השם - חוטא ומחטיא אחרים:

12 באזני ה' צבאות - אמר הנביא באזני אמר הקב"ה אם יכופר העון עד תמותון למדנו שיש עבירה שאין לה כפרה אלא במיתה:

13 ולא יהיבנא דמי לאלתר - וכשאני מאחר לפרוע הוא אומר שאני גזלן ולמד ממני להיות מזלזל בגזל:

14 באתרא דלא תבעי - שאין דרך הטבח לילך ולתבוע הקפותיו ועל הלוקח להביא לו מעותיו לביתו:

15 ומתא מחסיא - מקומו של רבינא:

16 יהיב זוזא להאי וזוזא להאי - שמא לא ידע חבירו שנתתיו לו ויש כאן חילול השם:

17 ועביד חושבנא - וחוזרין ונותנין לו בשר כנגד מה שנטלו:

18 כגון אנא דמסגינא וכו' - ואין הכל יודעין שנחלשתי בגרסתי ולמדין הימני להבטל מתלמוד תורה:

19 מחמת שמועתו - מחמת שם רע היוצא עליו:

20 שרא ליה מריה - ימחול יוצרו על מעשיו:

21 מתאהב על ידך - לחבירך:

22 קורא - מקרא:

23 ושונה - משנה:

24 ומשמש תלמידי חכמים - ללמוד תורה היא יישוב טעמי המשניות מה טעמן ומהיכן למדו:

25 באמור להם עם ה' אלה - את זו קרא הכתוב חילול השם כשאדם חשוב עובר עבירה ופורענות באה עליו והכל אומרים מה הועילו לו ראה החסידים והחכמים רעה באה עליהם שנאמר ויחללו את שם קדשי ובמה חללוהו באמור עליהם הנכרים שגלו ביניהן ראו עם ה' אלה ולא יכול להצילם שלא יגלו נמצא שם שמים מתחלל וכבודו מתמעט:

26 דמעיקרא שובבים אתם - כשתעשו תשובה מעלה עליכם כאילו תחילת החטא על ידי נערות ושטות ושובבות:

27 וכתיב ארפא - משמע מכאן ואילך כבעל מום שנתרפא שמקצת שמו עליו:

28 כאן מאהבה - השב מאהבה נעקר עונו מתחלתו:

29 כתיב שובו בנים - אלמא בעלי תשובה קרויין בנים:

30 וכתיב כי אנכי בעלתי בכם - אלמא עבדים מיקרו:

31 כאן מאהבה ומיראה - קרויין בנים:

32 כאן על ידי יסורין - שלא שבו עד שנתיסרו ביסורין קרויין עבדים ואית דגרסי כתיב שובו אלי ואשובה וכתיב כי אנכי בעלתי בכם כתיב ואשובה אליכם לאחר תשובה וכתיב כי אנכי בעלתי בכם כבר קודם שתשובו כאן מאהבה או מיראה קא אמר כי אנכי בעלתי בכם:

33 לא תעשה שבתורה - לא יוכל בעלה הראשון וגו':

34 כי כשלת בעונך - עונך יחשב כמכשול שהיא שגגה:

35 עליהם חיו הוא יחיה - על כל מה שעשה ואף על העבירות:

36 מתפייס הימנו - מקבל הימנו פיוסים:

37 ונשלמה פרים שפתינו - במקום פרים:

38 נדבה - מקובלת ברצון יותר מחובה:

39 ארפא משובתם - מן היחיד:

40 שבא דבר עבירה לידו - שנכשל בה כבר:

41 באותה אשה באותו מקום - שעבר שם העבירה ואותו פרק מתוך שדומה מכל וכל לזמן שנכשל בו כבר יצרו מתגבר עליו ואומר לו ראה פלונית ואותו מקום ואותו פרק הוא קום עשה מה שעשית כבר:

42 כסוי חטאה - שלא נתגלה עונו:

43 בחטא מפורסם - טוב לו שיודה ויתבייש ולא יכפור בו:

44 בחטא שאינו מפורסם - לא יגלה חטאו וכבוד השם הוא שכל מה שאדם חוטא בפרהסיא מיעוט כבוד שמים הוא:

45 עבירות שבין אדם לחבירו - יגלה לרבים שיבקשו ממנו שימחול לו:

46 וחטאתי נגדי תמיד - איני סבור שכפרת לי והרי הוא תמיד כאילו הוא נגדי עומד:

47 וצריך לפרט את החטא - כשהוא מתודה אומר חטא פלוני חטאתי:

48 כדר' ינאי - לא הזכיר העון אלא למעטו ולומר אתה גרמת להם משל לאדם שהיה לו בן נאה ומאכילו ומשקהו ותולה לו כיס של דינרין בצוארו והושיבו בפתח זונות מה יעשה שלא יחטא:

49 הכי גרס בספרי משה אמר יכתב סורחני שנאמר יען לא האמנתם בי - בכל מקום שנכתב מיתתו שם נכתב סרחונו. אלמא ניחא למכתביה זמנין טובא:

50 לשתי נשים - שלוקות:

51 אחת קלקלה - זנתה והתרו בה למלקות כך דור המדבר מתו במדבר שהאמינו למרגלים משה מת במדבר על שמעו נא המורים אמר יכתב סורחני שלא יאמרו אף אני קלקלתי כמותם:

52 פגי שביעית - תאנים שלא בישלו כל צרכן ורחמנא אמר והיתה שבת הארץ לכם לאכלה ויקרא כה לאכלה ולא להפסד:

53 מפרסמין את החנפין - שהן רשעים ומראין עצמן כצדיקים אם יש מכיר במעשיו מצוה לפרסמו מפני חילול השם שבני אדם למידין ממעשיו שסבורין עליו שהוא צדיק ועוד כשבא עליו פורענות בני אדם אומרים מה הועיל לו זכותו:

54 שנאמר ובשוב צדיק מצדקו - סיפיה דקרא ונתתי מכשול לפניו אני ממציא לידו חטא גלוי לכל שיכשל בו וידעו את מעשיו:

55 המוחלטין - רשעים גמורין:

56 שלות רשעים סופה תקלה - מתוך שלותם הם יושבין ומהרהרין בעבירות:

57 והרשות - הרבנות:

58 מקברת בעליה - שנאמר שמות א׳:ו׳ וימת יוסף תחילה ואח"כ כל אחיו:

59 ולואי שתהא יציאה - ממנה בלא חטא כביאה:

60 נפיק לדינא - להיות דן דין: