רש"י על יומא ע״ו

1 זה יהושע - שעלה עם משה עד תחומי ההר שנאמר שמות כ״ד:י״ג ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר סיני והמתין לו יהושע שם כל מ' יום שנאמר וישמע יהושע את קול העם ברעה למדנו שלא היה עמהם ושם היה יורד לו מן כנגד כל ישראל:

2 עד מתי אתה מגבב דברים ומביא עלינו - מאין לך:

3 חמש עשרה אמה מלמעלה - אם תאמר מלמעלה לארץ ולא פירש בהר או בבקעה וכי חמש עשרה בהר וכו':

4 תיבה היכי סגיא - היאך עלתה לראשי ההרים אלא על כרחך מלמעל' דקרא מן השמים הוא והכי קאמר על ידי גשמים גברו ט"ו אמה ומן התהום יצאו תחלה למלאות הבקעות והשפלות עד שהשוו לראשי ההרים:

5 מרובה - רבה על חברתה מדה טובה מרובה על הרעה חמש מאות בה שבמדה טובה נאמר שם לד נוצר חסד לאלפים ובמדת פורענות הוא אומר על שלשים ועל רבעים אף כאן מדת הטוב של ירידת המן רבתה על ירידת המבול:

6 במדת פורענות הוא אומר וארובות השמים - לא ירד מבול אלא דרך שתי ארובות:

7 ובמדה טובה הוא אומר דלתי שמים פתח - ותנא כמה ארובות יש באורך דלת ארבע הרי לב' דלתות ח' ארובות ואחרי ששתי ארובות הורידו גשמים גובה ט"ו אמה ח' ארובות הורידו מן ששים אמות שהרי אמרת מדה טובה מרובה על של פורענות וכ"ש שאינה ממועטת הימנה:

8 הא לא דמיא - אדר' אלעזר המודעי קאי:

9 פתיחה פתיחה גמר - מה פתיחה האמורה בארובות המבול ט"ו לב' ארובות אף פתיחה האמורה בדלתות המן ט"ו אמה לכל ב' ארובות:

10 ובעשור - דחומש הפקודים ואך בעשור דשור או כשב שבת שבתון וגו' בכולהו כתיב תענו ועניתם:

11 אניגרון - מין מאכל שנותנין בו יין ובכמה מקומות שנינו בתוספ' אניגרון ואכסיגרון שנותנין בו יין ושמן:

12 מיא דסילקא - מים ששלקו בהן תרדין:

13 דכולהו שלקי - של שאר מיני ירקי:

14 מידי דמשכר - ואין שכרות דרך אכילה:

15 קעילית - שם מקום:

16 חייב - משום שכר אל תשת ויקרא י׳:ט׳:

17 אף כאן יין - וביין אין שכרות אלא בשתייתו:

18 אסור בכל מיני מתיקה - בפירות חדשים בתפוחים בענבים:

19 ומותר ביין - בן ארבעים:

20 ותירוש ינובב בתולות - זה יין טוב שהוא משכר את האדם לגלות סתרי לבו האטומים כבתולה:

21 הבא מן התירוש - מן הענבים והכי קאמר קרא הענבים יוציאו לכם דבר אשר ינובב בתולות:

22 ותירוש יקביך יפרוצו - וכל יקב שבמקרא הוא הבור שלפני הגת ושם אין הענבים נתונים אלא היין:

23 דבר הבא מתירוש וכו' - והכי קאמר קרא ענבים יהיו לך המפריצים יקביך ביין ולעולם אין היין נקרא תירוש אלא הענבים:

24 והכתיב יין ותירוש יקח לב - ואכילת ענבים אינה משכרת:

25 הלך אחר לשון בני אדם - ואין דרכן לקרות את היין תירוש לכך מותר ביין:

26 שמביא יללה - ע"י היין רב הניאוף ופורענות באה לעולם. יין לשון תאניה ויללה:

27 זכה - לשתות לפי מדה:

28 נעשה ראש - שמפקח לבו בחכמה:

29 כתיב ישמח - בשי"ן לשון שממה וקרינן יין ישמח לשון שמחה:

30 פקחין - פקחוני עשאוני פקח:

31 דחיטי דכייתא - חטים נאות ונקיות כדמתרגמינן את בגדי עשו החמודות בראשית כ״ז:ט״ו דכייתא:

32 דומיא דשמן - מים בקרבו דכתיבי בקרא דומיא דכשמן בעצמותיו מה שמן מבחוץ סכין אותו ונבלע בעצמותיו אף מים בקרבו הנבלעות דרך החוץ על ידי רחיצה:

33 שהיא כשתיה - אלמא מים דקרא שתיה הוא ושמן הוא דיליף ממים ואת ילפת מים משמן:

34 אלא אמר רב אשי רחיצה מגופיה דקרא - דדניאל דגבי סיכה נפקא לן מריבויא דלישנא וסוך לא סכתי ומצי למכתב ולא סכתי:

35 ואני באתי בדבריך - סיפיה דההוא קרא דלעיל אל תירא דניאל וגו' ואני באתי בדבריך נכנסתי לתוך הפרגוד בשבילך:

36 מאי ואני באתי - מתי נגרש מתוכו שהוצרך ליכנס: