רש"י על יומא ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מפרשים:
1 לפי ששלח - יוחנן כהן גדול שגזר על הדמאי בסוטה בפרק עגלה ערופה סוטה דף מח.:
2 המוציא מחבירו עליו הראייה - מכי אפרשיה ואפקעיה משום טבל אין בו אלא ספק גזל לויים ועניים חוץ מתרומת מעשר שבתוך מעשר ראשון אותה יתן לכהן שיש איסור ועון מיתה באכילתה וללוי ועני יאמר הביאו ראיה שלא עישר עם הארץ שלקחתי ממנו:
3 נפרשו ונסקו - שהרי יש בו איסור לא תוכל לאכול בשעריך יפרישו כדי לתקן טבלו הואיל ולא פסדי ביה מידי דהא אינהו נפשייהו הדר קא אכלי ליה בירושלים:
4 חובטין אותן - מן הנחתומין כל י"ב חודש משנה לשנה הממונים מתחדשין ומכבידין למצוא עלילות לגבות ממון כשהן מתחדשין:
5 לא אטרחונהו - וסמכו לומר שרוב עמי הארץ מעשרין הן:
6 פורסי - פקידי המלך:
7 ששהו את קיניהן - שהיו מביאות במלאות ימי לידתן ליטהר לאכול בקדשים והם היו בעלי גיאות והיו מתרשלין בהקרבתן והנשים ממתינות שם עד שיקריבום ומשתהות מלחזור למקומן אצל בעליהן ומבטלין את הנשים מפריה ורביה:
8 מהשתרע - דריש בנוטריקון מהשתרר ריע אחד:
9 שני ריעים - צלם שהעמיד מנשה בהיכל צרה לשון ריעות כשתי נשים לאיש אחד וכעסתה צרתה שמואל א א׳:ו׳ ואשה אל אחותה לא תקח לצרור ויקרא י״ח:י״ח:
10 ועליהם - אמקדש ראשון קאי:
11 ראשיה בשוחד ישפוטו - סיפה דקרא ועל ה' ישענו לאמר הלא ה' בקרבנו וגו':
12 ושלש גזירות - שדה עיין ובמות יער ועיין חורבא במטאטא השמד ישעיהו ד כמו ויעה ברד מחסה כזב שם כח:
13 שנתגלה עונם - לא היו מכסין פשעיהם:
14 נתגלה קצם - לפי מלאות לבבל שבעים שנה אפקוד אתכם ירמיהו כ״ט:י׳:
15 אחרונים לא נתגלה עונם - בני מקדש שני רשעים היו בסתר:
16 בירה תוכיח - בית המקדש:
17 עידיכם בירה - בנין הבית עד לכם בדבר שלא חזר לנו וחזר לראשונים:
18 סנינא לכו - לכל בני בבל שלא עלו בימי עזרא ומנעו שכינה מלבוא מלשוב לשרות בבית שני:
19 נמשלתם ככסף - שאינו נרקב כך לא הייתם חסרים שכינה:
20 כדלתות - שער שיש בו שני דלתות פותח אחד וחבירו סוגר כך עליתם לחצאין:
21 שהרקב שולט בו - מקצתו תולעת אוכלתו מתוכו ומקצתו קיים כך קצת חזון שכינה היה שם וכלו לא היה:
22 מאי ארז - מאי נמשלתם לארז דקאמר:
23 אמר עולא ססמגור - מכתתו ומגררו מבפנים ססמגור שם תולעת:
24 מאי ססמגור - כלומר למה נמשלו בבית שני לססמגור לענין שריית שכינה:
25 א"ר אבא בת קול - נשתייר להו כאשר נשאר מן הארז מקצת מועט:
26 שדי גברא בינייהו - או הרוחץ תחליף או הפושט היד אי ר"ש בן לקיש הוה הרוחץ זעירי פשט לו היד או רבה בר בר חנה פשט לו היד ור"א היה הרוחץ:
27 כי אתא - ר"ש בן לקיש לקמיה דר' יוחנן וסיפר לו כך אמרתי לו לפלוני: